תרכו

ועולם לפי ערכו. והנה במדריגה זו אינו שייך שום שינה וכמ"ש הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל, וזהו"ע יוחנן כה"ג ביטל את המעוררים³ ואת הנוקפים וכי יש שינה לפני המקום, דהנה שורש המקום הוא המדות וכמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה, וגם סדר זמנים הוא מדות, והנה במדות שייך שינה דמאחר דשייך שם שינוי שייך שם שינה ג"כ, אבל לפני המקום היינו שלמעלה משרש מקום וזמן שם אינו שייך שינה כלל.

והנה בעבודה יש ג"כ ענין אני ישנה ולבי ער, דהנה כאשר יתבונן האדם איך דאני הוי' לא שניתי שלא יש שום שינוי בין קודם הבריאה לאחר הבריאה, אתה הוא קודם שנבה"ע ואתה הוא לאחר שנבה"ע, והי' צריך ליכלל וליבטל באוא"ס ולהמשיך גילוי אוא"ס למטה כמו למעלה, ואינו נמשך בגילוי. דהנה ממכ"ע הוא מובן בהשגה ואינו שייך לדרוש מאדם שיהי' לו השגה בעולם יותר מההשגה בעצמו, שהוא כשרואה שהוא חי מבין שיש חיות המחי' אותו, וכמו"כ בעולם שהוא גוף גדול ורואין שכל דבר הוא חי יודעין שיש חיות אלקי המחי' אותו, אבל סוכ"ע אינו מושג כלל. וזהו אני ישנה ולבי ער הוא רעותא דליבא פנימיות הלב, יש בכאו"א מישראל, והו"ע אהבה מוסתרת הגם שהיא מוסתרת מ"מ ישנה בכל אחד ואחד מישראל. וזהו כרע שכב כארי, אפי' בזמן ששכב היינו בזמן הגלות מ"מ כארי, וכמו ארי הוא מלך שבחיות והוא גבור וכמו גבור כארי, הנה בעת שהוא רובץ ניכר גבורתו אבל בעת שהוא ישן אינו ניכר גבורתו, מ"מ מפני שם ארי' שיש עליו יראים להגיש אליו, כמו"כ כאן אפי' בעת הגלות מ"מ נמשך לאגנא עלייהו. דהנה בזמן שבהמק"ד קיים הנה כתי' וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב, עין יעקב הם נביאים⁴ ובהם יש מדריגות אספקלרי' המאירה ואספקלרי' שאינה מאירה ומ"מ ה"ז גילויים, אבל עכשיו אותותינו לא ראינו אין עוד נביא שלא יש גילוים כלל, רק שנמשך לאגנאה עלייהו. וזהו בשכבך שהו"ע ך"ב אותיות התורה, דישכב הוא יש ך"ב, שע"י ך"ב אותיות התורה נמשך לאגנאה עלייהו.

ואח"כ כתי' ובקומך וזהו קאי על לעתיד, דהנה כתי' נפלה ולא תוסיף קום בתולת ישראל, וצ"ל והלא כתי' ביום ההוא אקים⁵ את סוכת דוד הנופלת, ותי' בזהר שלא יהי' עוד קימה מעצמו. והענין דהנה כל הגליות היו על זמן, כמו על ע' שנה הי' זמן שכיבה זמן שינה, ואחר ע' שנה בא זמן הקימה והי' הקימה מעצמו ושייך בה שינויים, אבל לעתיד שיהי' אקים ע"י הקב"ה לא יהי' שינויים (ע' בד"ה וככה ט"ל⁶),