תרכג
ולהבין זה הנה כתי' ואהי' אצלו אמון שעשועים יום יום, שהתורה היא כלי אומנתו של הקב"ה דאסתכל באורייתא וברא עלמא, דכדי שיהי' מא"ס הבבע"ג עולמות נבראים מוגבלים שאין ערוך כלל, ואפי' עולם האצי' הוא עולם ל' העלם. וצ"ל מה שייך אצי' שהוא אצלו וסמוך מה שייך לומר העלם, ואפי' להפי' דאצי' הוא הפרשת הארה מאלקות מה שייך שיאמר עליו כי הוא העלם. והענין שהוא כמו אלוקה געטלעך, הרי הוא אלקות ומ"מ מאחר שנופל עליו שם אלוקה ה"ה העלם, וכמו"כ עולם האצי' הוא העלם (ע' בד"ה וככה (לז) ערך פע"ב שאצי' הוא אלוקה לכן נק' העלם4), וכדי שיתהווה זה מאוא"ס צ"ל ממוצע וזהו"ע התורה שהיא ממוצע בין מאציל לנאצלים, וידוע שממוצע צ"ל כלול מב' מדרי' וזהו"ע תושב"כ ותושבע"פ, תושב"כ העיקר האותיות שבהם מלובש חכ' הנעלמה ולכן אותיות ותמנע היתה פלגש שוים עם מ"ש וידבר ה'5 אל משה לאמר, ותושבע"פ הוא כמאמר מל' פה תושבע"פ קרינן לה שהוא מקור הנבראים.
והנה בתושב"כ ותושבע"פ גופא יש ב' מדריגות6, והוא מ"ש ועל תורתך שלמדתנו, שיש תורתך תורה שלמעלה7 אינו כמו תורה למטה שמלובש בדברים גשמיים ציצית בצמר גשמי תפילין בקלף גשמי שנים אוחזין בטלית הלכות גשמיים, אבל למעלה היא באופן אחר. וענין ושננתם הוא לחבר ב' בחי' אלו8, וכמו מ"ט אמר קרא וזה מדייק כן וזה מדייק כן, והיינו שממשיכים מתושב"כ לתושבע"פ, וכן לחבר ב' בחי' תורה שלמעלה עם תורה שלמטה, וזהו ביום חתונתו זו מ"ת כמו חתונה הוא יחוד חו"כ ועי"ז נולד דבר חדש מה שלא הי' תחילה כך ע"י יחוד וחבור תושב"כ ותושבע"פ נולד דין חדש. ולא זו בלבד אלא שעי"ז נתוסף הארת אוא"ס בח"ע מה שלא הי' תחילה, וכמאמר יפה כח הבן מכח האב9. הנה אומרו כח הנה מובן שיש כח ופועל וההפרש הוא, כח הוא העלם ופועל גילוי, וקאמר יפה כח הבן מכ"ח כו' מובן שיש בבן מה שלא יש אפי' בהעלם האב, ומאין זה בהבן. וע"פ פשוט אפ"ל שהוא
הערות
- 4. ע' בד"ה וככה (לז) ערך פע"ב שאצי' הוא אלוקה לכן נק' העלם : ראה המשך וככה תרל"ז פע"ח (התחלת הביאור שם בענין עולמות אצי' ובי"ע הוא שם בפע"ב), וז"ל שם: ואמנם קריאת שם אלקות על עולם האצי' ה"ה אינו כמו קריאת שם הבורא שנק' אלק', שיש הבדל רב בין מה שהבורא נק' אלק' ובין מה שאצי' נק' אלקות, שענין קריאת שם אלק' שנק' הבורא היינו לפי שהוא יחיד ומיוחד וברא הכל ויצר הכל ועשה הכל ואצל אצי' העליון שהוא התפשטות הארתו כו'. ע"ש. וראה גם דרמ"צ מח, א. מט, ב. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תקג וע' תקו. [ובהמ"מ שם].
- 5. ולכן אותיות ותמנע היתה פלגש שוים עם מ"ש וידבר ה' : ראה גם לקמן בהנחת חסיד של מאמר זה. וש"נ.
- 6. והנה בתושב"כ ותושבע"פ גופא יש ב' מדריגות : מכאן ואילך מיוסד על המאמר לעיל ע' תצג ואילך.
- 7. והוא מ"ש ועל תורתך שלמדתנו שיש תורתך תורה שלמעלה : ראה בכ"ז לקו"ת עקב יז, ב. דרושים לחה"ס פא, ד. סה"מ תרל"ד ע' רעח. וש"נ. ה'ש"ת ע' 68. וש"נ.
- 8. וענין ושננתם הוא לחבר ב' בחי' אלו : בהבא לקמן, ראה אוה"ת ואתחנן ע' שי ואילך.
- 9. וכמאמר יפה כח הבן מכח האב : ראה גם תו"א יתרו עג, א. לקו"ש חכ"ג ע' 222. חכ"ו ע' 182. חל"ט ע' 125. וש"נ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.