תרכג

ולהבין זה הנה כתי' ואהי' אצלו אמון שעשועים יום יום, שהתורה היא כלי אומנתו של הקב"ה דאסתכל באורייתא וברא עלמא, דכדי שיהי' מא"ס הבבע"ג עולמות נבראים מוגבלים שאין ערוך כלל, ואפי' עולם האצי' הוא עולם ל' העלם. וצ"ל מה שייך אצי' שהוא אצלו וסמוך מה שייך לומר העלם, ואפי' להפי' דאצי' הוא הפרשת הארה מאלקות מה שייך שיאמר עליו כי הוא העלם. והענין שהוא כמו אלוקה געטלעך, הרי הוא אלקות ומ"מ מאחר שנופל עליו שם אלוקה ה"ה העלם, וכמו"כ עולם האצי' הוא העלם (ע' בד"ה וככה (לז) ערך פע"ב שאצי' הוא אלוקה לכן נק' העלם⁴), וכדי שיתהווה זה מאוא"ס צ"ל ממוצע וזהו"ע התורה שהיא ממוצע בין מאציל לנאצלים, וידוע שממוצע צ"ל כלול מב' מדרי' וזהו"ע תושב"כ ותושבע"פ, תושב"כ העיקר האותיות שבהם מלובש חכ' הנעלמה ולכן אותיות ותמנע היתה פלגש שוים עם מ"ש וידבר ה'⁵ אל משה לאמר, ותושבע"פ הוא כמאמר מל' פה תושבע"פ קרינן לה שהוא מקור הנבראים.

והנה בתושב"כ ותושבע"פ גופא יש ב' מדריגות⁶, והוא מ"ש ועל תורתך שלמדתנו, שיש תורתך תורה שלמעלה⁷ אינו כמו תורה למטה שמלובש בדברים גשמיים ציצית בצמר גשמי תפילין בקלף גשמי שנים אוחזין בטלית הלכות גשמיים, אבל למעלה היא באופן אחר. וענין ושננתם הוא לחבר ב' בחי' אלו⁸, וכמו מ"ט אמר קרא וזה מדייק כן וזה מדייק כן, והיינו שממשיכים מתושב"כ לתושבע"פ, וכן לחבר ב' בחי' תורה שלמעלה עם תורה שלמטה, וזהו ביום חתונתו זו מ"ת כמו חתונה הוא יחוד חו"כ ועי"ז נולד דבר חדש מה שלא הי' תחילה כך ע"י יחוד וחבור תושב"כ ותושבע"פ נולד דין חדש. ולא זו בלבד אלא שעי"ז נתוסף הארת אוא"ס בח"ע מה שלא הי' תחילה, וכמאמר יפה כח הבן מכח האב⁹. הנה אומרו כח הנה מובן שיש כח ופועל וההפרש הוא, כח הוא העלם ופועל גילוי, וקאמר יפה כח הבן מכ"ח כו' מובן שיש בבן מה שלא יש אפי' בהעלם האב, ומאין זה בהבן. וע"פ פשוט אפ"ל שהוא