ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואל‏תרל"ט ח"בהנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"עאז תשמח בתולה במחול (ש"פ ראה)תרכ

תרכ

אז אב"א, והריחוק הוא לצורך הקירוב3 שאח"כ הם מתהפכין והם מתקרבין וסוף מעשה עלה במח' תחילה והעיקר הוא הקירוב שבאמצע הבית וזה עלה במח' תחילה. וכמו"כ יובן בלבנה דהלבנה היא עצם חשוך ורק מקבלת אור השמש, בתחילה היא מרוחקת מהשמש ואינה מקבלת רק הארה לבד וזהו"ע מולד הלבנה ואח"כ נתקרב מעט מעט עד שבאמצע החדש היא מתקרבת לגמרי. וזהו"ע קידוש לבנה שהוא כשהלבנה במלואה היינו שיהיה ניכר בה אור השמש, אומרים אז כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול לנגוע בך כמו הריקוד שהוא כנגד4 בתחילה הוא מקורב ואח"כ מתרחק ואח"כ מתקרב כמו"כ בלבנה בתחילה היא מתמלאת היינו שהיא בקירוב ואח"כ היא נחסרת מעט מעט מפני שהיא מתרחקת, ובפרט יש כ"ח עתים ללבנה י"ד לטובה וי"ד להיפך5.

כמו"כ בעבודה הנה כתי' שמש ומגן הוי' אלקים וישראל מונין ללבנה היינו שמקבלין אור השמש, כתי' פנים בפנים דיבר ה' עמכם שיהי' ניכר פעולת שם הוי' בכאו"א מישראל, דהנה בכאו"א מישראל יש שם הוי' י' הוא הביטול שלמעלה מטו"ד ה' התבוננות ו' תורה ה' אחרונה תפלה, אך שיהי' ניכר שם הוי', וזהו שמקבלין אור השמש. ולכן מצינו בהם שינויים, דקודם מ"ת כתי' ויחן ישראל נגד ההר וארז"ל כולם כאיש אחד והוא כמשל שבלבנה קודם המולד היא נקודה תחת היסוד6, וכמו"כ הוא ביטול דלפני אחד מה אתה סופר, דמה אפשר להיות פחות מאחד, ואח"כ במ"ת הנה ארז"ל על כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן שהוא ביטול שיוצא מגדר הכלי לגמרי, וכנגד זה הנה כתי' וירד ה' על הר סיני שהי' גילוי אלקות והי' עשרת הדברות ונתנו הלוחות שעליהם כתי' כתובים משני עבריהם מזה ומזה הם כתובים, ואי' בירושלמי שהי' כתובים בד' רוחות ומעלה מטה לא רק בפנים ואחור שהיו כולה פנים, ולכך צריכים לשאת אותם בכתף7 לחבר אותם עם הכתף, וזהו פנים בפנים שע"י הבטה בפנים שלמטה לגבי מעלה והיינו הביטול עי"ז פנים העליון מאיר למטה וזהו פנים בפנים, ואח"כ ע"י חטא העגל נתרחקו והיו בבחי'

הערות

  1. 3. והם אז אב"א [ אחור באחור] והריחוק הוא לצורך הקירוב : ראה לקו"ת פקודי ז, א, וז"ל: ובמ"א ע"פ אז תשמח בתולה במחול נתבאר שכדי שיהי' עלי' מבחי' פב"ב לבחי' פב"פ במדרגה יותר גבוה כי יש כמה מדרגות בבחי' פב"פ כו' הנה צ"ל בתחלה אב"א ואח"כ נעשים נקודה תחת היסוד ואח"כ נגדלת בבחי' פב"פ במדרגה יותר גבוהה כו' ושם נתבאר הענין ג"כ בעבודת ה'. ע"כ. וראה גם לקו"ת דרושים לשמע"צ פו, ג: כמו ע"ד משל שמרקדים במחול שמתרחק האחד מחבירו כו'. וראה בכ"ז ס' מאמרי אדהאמ"צ דרושי חתונה ע' תר ואילך.
  2. 4. אומרים אז כשם שאני רוקד כנגדך . . כמו הריקוד שהוא כנגד : ראה גם (בנוסף להנסמן לעיל בתחילת המאמר) תו"ח שמות (הוצאת תשס"ב) תצה, ב. תצו, ב. ס' מאמרי אדהאמ"צ דרושי חתונה שם.
  3. 5. ובפרט יש כ"ח עתים ללבנה י"ד לטובה וי"ד להיפך : ראה גם לקו"ת במדבר יח, ג. יט, ד. סה"מ תרל"ב ח"ב ע' תמא.
  4. 6. כמשל שבלבנה קודם המולד היא נקודה תחת היסוד : ראה תו"א וארא נט, ג. תצוה פה, ג. לקו"ת פקודי ז, א (בשם הע"ח). במדבר ד, א. יט, ד. סה"מ תרכ"ז ע' קכד. תרל"ג ח"א ע' רמח. רנ. ובכ"מ.
  5. 7. ולכך צריכים לשאת אותם בכתף : ראה לקו"ת במדבר יח, ג. דרמ"צ מב, ב. סה"מ תרכ"ז ע' מו. רצה. שצב. תסד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.