תריט
דבר כמו שהוא מ"מ כשרואה אותו דבר נעשה ההנחה בנפש באופן אחר דאינו דומה ראי' לשמיעה, והוא ההפרש בין שמע ישראל שהוא שמיעה למ"ש שאו מרום עיניכם וראו שהוא ראי', וזהו שהמשיך ראי' שיראו בהקצה שיהפוך זה ג"כ13.
אך צ"ל דהנה בנדרים כתי' ג"כ מופלא כמ"ש איש כי יפליא לנדור נדר. והענין דהנה כתי' אאלפך חכ' אאלפך בינה, דמ"ש איש כי יפליא הוא מופלא הסמוך לאיש והיינו הארת החכ' בבינה והו"ע וחכם בבינה, ומופלא שבב"ד הוא חכ' בעצם וכמ"ש והחכ' מאין תמצא כמו מציאה שראובן מצא מה ששמעון אבד, דאל"כ אין זה מציאה, כמו"כ חכ' הוא הוא האין דכתר14, וזהו"ע מופלא שבב"ד וכמ"ש במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור, לכן נתן כח להתיר הנדר. וזהו היתר נדרים פורחין באויר15 שהוא אור יוד, יוד הוא חכ' ואור יוד הוא מדרי' היותר גבוה ושרשו הוא אוירא דכיא. וזהו וידבר משה אל ראשי המטות זה הדבר כו', משה הוא חכ' בעצם לכן נתן כח להתיר הנדר.
הערות
- 13. שיראו בהקצה שיהפוך זה ג"כ : לע"ע צ"ב תיבות אלו בהכת"י.
- 14. הוא הוא האין דכתר : כ"ה בגוכתי"ק.
- 15. היתר נדרים פורחין באויר : ל' המשנה חגיגה י, א. וברש"י שם: התרת נדרים שאמרו חכמים שהחכם מתיר את הנדר מעט רמז יש במקרא ואין על מה לסמוך אלא שכן מסור לחכמים בתושבע"פ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.