תריד

כמו"כ שם הוי' ל' מהווה והוא הוי' מקור כל ההויות, וכתי' אני הוי' הוא שמי שהוא רק שם לבד, ושם אלקים הוא כמו מגן שמכסה ומסתיר על אור השמש, כמו"כ שם אלקים מכסה ומסתיר על אור הוי', ומ"מ אין זה הסתר גמור דזה גורם ביטול היש. אך יש מ"ח צירופים אחרונים דשם אלקים שהם מעלימים ומסתירים לגמרי על אור ה' וקדושתו והו"ע אדמת בני חם.

וזהו שכ' אל תראוני שאני שחרחורת²⁰ ששזפתני השמש והוא בחי' שמש ומגן ה' אלקים, והוא ע"י התבוננות בתי' אחד, דז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם בטלים לאלקות, והו"ע שלהוביתא דרחימותא. אך יש בלעו"ז ג"כ והוא חמימות התאוה בעניני עוה"ז. נמצא שיש תחת השמש ב' עמלים, א' עמל דביטול היש שהוא משם אלקים, ב' עמל ממ"ח צירופים אחרונים דשם אלקים. וזהו ואספת דגנך שיאסוף כל הדברים גשמיים²¹ להעלותם בקדושה. ושאני עמלא דאורייתא דלעילא משמשא וע"ז נאמר לא ראה עמל בישראל. דהנה אמרז"ל ר"י אומר הנהג בו מדת ד"א, אר"ש אפשר אדם זורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה תורה מה תהא עלי', אלא בזמן שישראל עושין רצוש"מ מלאכתם נעשה ע"י אחרים. והענין דהנה אמרז"ל עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי²², ואין הפי' שיהי' קביעות בזמן אלא שעיקר המכוון יהי' בשביל תומ"צ הגם שהוא זמן קטן, וכמו מי שעוסק במו"מ הרי המכוון הוא הריווח והוא זמן קטן והעסק הוא קביעות, מ"מ העיקר הוא הריווח. כמו"כ כאן הגם שכל הזמן יהי' במו"מ מ"מ עיקר המכוון יהי' בכדי שיוכל לקיים מצות, וכמו עושה צדקות בכל עת זה הזן ומפרנס בניו וב"ב, ויוכל ללמוד תורה פרק א' שחרית ופרק א' ערבית. אבל כשיעסוק בתורה ע"ד תורתו אומנתו אז ועמדו זרים ורעו צאנכם, וכמאמר אם אתה מעמל בתורה התורה מעמלת לך במ"א שלא יצטרך להעמל דביטול היש ג"כ. וזהו ולא ראה עמל בישראל, ישראל הוא תורה ומצד בחי' זו לא ראה עמל כלל אפי' עמל דביטול היש ג"כ. וזהו יש אדם שעמלו בחכ' הוא חכמת התורה חכמת אדם הפנימי.

ה' אלקיו עמו ותרועת מלך בו, עמו הוא מקיף וכמו גלו לבבל שכינה עמהם, ובו הוא פנימיות, והו"ע תומ"צ, דלבושים דמעשה המצות הם מקיפים, ותורה הוא פנימיות. וזהו לא הביט און ביעקב דביעקב י' עקב לא שייך און, ולא ראה עמל בישראל, ישראל הוא תורה ושם אינו שייך עמל אפי' עמל דביטול היש ג"כ אינו שייך שם, ה' אלקיו עמו הוא מקיפים דמצות, ותרועת מלך בו הוא בחי'* תורה

*)בחי' תורה שנמשך בפנימיות: בשולי הגליון נרשם בגוכי"ק: עמל תורה הוא פנימיות.