תריב

השותה מים לצמאו מברך, אבל השותה לאונסו כמו חנקתו אומצא⁸ אינו מברך לא בתחילה ולא בסוף, וזהו הוי כל צמא כו' דוקא צמא, ולכן כשיש תחילה תפלה שהוא שיהי' לו צמאון לאלקות אז שייך תורה שהוא מים. וזהו והיו הדברים האלה כו' ואמרז"ל בד"ת הכתוב מדבר ומה שייך תורה לואהבת, אלא כשיש תחילה הב' מיני אהבות ע"י התבוננות דיחו"ע ויחו"ת וכמ"ש כי עמך מקור חיים אפי' מקור החיים מקור התענוגים טפל ובטל לך ויהי' לו רצון לאוא"ס, ואח"כ והיו הדברים האלה בד"ת הכתוב מדבר דבתורה יש בחי' זו דאורייתא וקוב"ה כולא חד, אורייתא היכלא עילאה דקוב"ה.

ועוי"ל לכן התפלה נק' אחור, דהנה אמרז"ל הני י"ח ברכות כנגד מי כנגד ח"י חוליות שבשדרה⁹, והעיקר הוא החוט [השדרה] שהוא נמשך ממוח שמושבו הוא לצד האחור, דמושב מוחין חו"ב הוא לצד הפנים, ומוח הדעת הוא לצד האחור, ולכן התפלה נק' אחור. והענין דהנה חכ' הוא ראי' כמו חכמים נק' עיני העדה, איזהו חכם הרואה את הנולד, וכמ"ש וירא ראשית לו שהוא לצד הפנים. וענין הראי' הוא, דהנה משה ביקש אעברה נא ואראה את הארץ וכי לאכול מפריה הוא צריך, אלא ארץ הוא כנס"י ורצה להמשיך בחי' ראי'¹⁰ בכנס"י ולא פעל זה, דלא כ"א יוכל לבוא למדרי' זו, כ"א ראי' מרחוק וכמ"ש כי מנגד תראה את הארץ, ועי"ז פעל בחי' ראי' רק ביחידי סגולה¹¹ כמו חכמים נק' עיני העדה, וכמו איזהו חכם הרואה הרי זה ראיית אלקות. ודעת הוא בכל ישראל וכמ"ש וידעת היום והשבות אל לבבך שהוא הכרה והרגשה באלקות כאילו רואה הגם שאינו רואה ממש אך הוא כאילו רואה. דהנה יש ב' מדריגות דעת ואמונה¹², אמונה הוא במקיף והוא מקיף הרחוק כ"כ עד שאפשר שיעשה היפך רצה"ע וכמארז"ל גנבא אפום מחתרתא¹³ רחמנא קריא שמאמין שביכולתו לעזור לו ומ"מ הוא עושה היפך הרצון, ולא עוד אלא שמבקש שיעזור לו לעשות היפך הרצה"ע, נמצא שהוא מקיף הרחוק, אבל דעת הוא בפנימיות שהוא הכרה והרגשה באלקות, וזהו"ע התפלה לכן נק' התפלה אחור. וענין התפלה הוא ברוך אתה הוי', הוי' יו"ד צמצום ה' התפשטות¹⁴ ו' המשכה ה' אחרונה התפשטות, והוא סדר השתל'. והנה סדר השתל' לגבי אוא"ס שלמעלה מסדר השתל' הוא הארה