תרי

בשבת למאור פניו של אדם בחול, וצ"ל מהו"ע המאור פניו של אדם בשבת. והענין דהנה שבת לאו זמן תפילין¹⁸, דע"י תפילין ממשיכים מוחין לז"א קדש והי' כי יביאך חו"ב, שמע והא"ש דעת הנחלק לחו"ג. והנה תפילין הם על גבי הראש בבחי' מקיף, ובשבת נמשכים מקיפים דחול בפנימיות דאז מאיר מוחין דאבא, ולכן אינו דומה כו' מפני שהמוחין נמשכים בפנימיות פועל הארת פנים. והנה כמו שע"י תורה ממשיכים מדרי' זו¹⁹ כמו"כ ע"י מצות דהנה עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא, תפארת שיבה הוא הזקן, הדרת פנים זה זקן, וזהו ר"י לא הי' לו הדרת פנים שלא הי' לו זקן, ולמעלה הו"ע יגד"ת י"ג מדה"ר, וע"י יג"מ שהתורה נדרשת ממשיכים היגת"ד²⁰, בדרך צדקה תמצא שע"י צדקה ממשיכים מדריגה זו, דצדקה הוא להחיות רוח שפלים שהוא חי בזה, ועי"ז ממשיכים למעלה מאור פני מלך חיים. והעיקר הוא עבודה בשמחה וכמ"ש תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל, כל הוא העמוד המחבר²¹ געה"ע וגעה"ת וכמ"ש כי כל בשמים וארץ שמים געה"ע וארץ געה"ת וכל הוא מחבר אותם, וזהו יפה שעה כו' מכל חיי עוה"ב, כל שהוא חיי עוה"ב, דגן עדן הוא רק העדן שנמשך לגן אבל ע"י מצות נמשך עדן בעצם, ולכן הוא מרב כל מריבוי מדרי' שיש בכל, דיש כמה ג"ע הגם דבספרים אי' געה"ע אבל באמת יש כמה מדרי', וא"כ יש כמה בחי' כל ועבודה בשמחה ובטוב לבב הוא מרוב כל.