תרח
כמו"כ למעלה6, רק שאינו דומה למעלה כמו למטה, דלמטה כשיש לו בן אז הוא חקוק צורתו בלבו, ולמעלה קודם שהי' עלו במח' וכשעלה במח' נברא תיכף. וזהו כי לא מחשבותי מחשבותיכם דוקא, דבדיבור הנה כתי' באשר דבר מלך שלטון כשמדבר לא' ה"ה עושה, אבל ממח' לא יעשה כלום. הגם שלמטה הדיבור הוא רק גורם העשי' אבל אינו עושה כלום, ולמעלה הדיבור גופא הוא העושה. ולכאו' י"ל שדבור הוא כמו שאר המדות כמו חסד שלמטה הוא גורם השפעה שמי שהוא חסדן ה"ה משפיע טוב לזולתו ומי שאינו חסדן אינו משפיע אבל לא שהחסד גופא נשפע, ולמעלה הנה כתי' מכלכל חיים בחסד כלי בתוך כלי עד שנשפע מדת החסד למטה להחיות, וכמו"כ דיבור שהוא מדת המל'. אבל באמת אינו דומה כלל דדיבורו של הקב"ה חשיב מעשה וכמו ויאמר אלקי' יהי אור, נעשה אור וכן רקיע כו', ודיבור רוחני ומעשה גשמי, וכמו אינו דומה ראי' לשמיעה דראי' תופס דבר גשמי דוקא מפני שהוא רוחני יותר, ושמיעה תופס דבר רוחני קול, הרי דיבור הוא רוחני ומעשה הוא גשמי, וא"כ מדיבור נשתנה ממהות למהות, אבל חסד נמשך כלי בתוך כלי להחיות שהוא רוחני, אלא שלכך אומר כי לא מחשבותי כו' ולא דיבור, דלאחר עשי' אינו ניכר אם מדיבור נעשה או שהדיבור הי' רק הגורם העשי', אבל ממח' אפי' יחשב כל היום וכל הלילה לא יעשה מזה כלום, ולמעלה כשעלה במח' מיד נעשה.
והנה מה שעלה במח'7 זהו אדם שלמעלה, דאוא"ס אינו בערך ג' קוין8 שהם חב"ד חג"ת נה"י, או חסד גבורה תפארת, דלגבי' כתי' כולם בחכ' עשית שאפי' החכ' נחשבת לעשי' גשמיות, אלא שנמשך הארת אוא"ס שיהי' עלו במח'. וזהו חכמת אדם תאיר פניו וקאי על תורה שנק' ג"כ אדם וכמ"ש זאת התורה אדם אלא שהוא במדריגה גבוה יותר, דהנה ענין התקון הוא שיהי' התכללות, ובחב"ד כלול חג"ת נה"י, וכמו שגידי המוח מתפשטין בכל הגוף אפי' ברגל ג"כ מפני שבמוח יש ציור אדם וכמו"כ בחכ' יש כללות חב"ד חג"ת נה"י, וזהו חכמת אדם תאיר פניו של אדם שנא' ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם, דהנה אנו רואין שחכ' פועל הארת הפנים וכמו ר"א מצא תוס' חדתא צהבו פניו9 מפני העונג שיש בחכ', דהשכל נמשך מהמשכיל [עונג מקור התענוגים] שהוא בחי' עדן עין לא ראתה לכן פועל הארת פנים. וזהו אמרה מטרונא אחת לר"י בר אלעאי פניך דומין למלוה ברבית או למגדלי חזרים, א"ל הא והא אסורים לי אלא חכמת אדם תאיר פניו. וזהו שאמרז"ל שמא תאמר זהו עדן זהו גן כשהוא אומר יוצא מעדן להשקות את הגן, עדן לחוד וגן לחוד, אלא שהנהר משקה את הגן, גן הם ג"ן סדרים דאורייתא ועדן הוא כמ"ש עין לא ראתה אלקים זולתך, ונמשך הארת העדן בתוך הגן לכן הוא פועל הארת
הערות
- 6. וכמו עד"מ מי שיש לו בן יחיד . . ותמיד חקוק צורתו . . כמו"כ למעלה : ראה או"ת להה"מ (הוצאת קה"ת) ב, ג. וראה גם כש"ט סי' רמא (לא, ב). הובא ונת' באוה"ת משפטים ע' א'רסז. א'רעח. אוה"ת מג"א ע' קצח. המשך תרס"ו שם ע' רלא. המשך תער"ב ח"ב ס"ע תתקב. סה"מ מלוקט ח"א ע' רעו. ח"ב ע' ה. וש"נ. ח"ה ע' רפו. ח"ו ע' קיט. ועוד.
- 7. והנה מה שעלה במח' : בהבא לקמן ראה המשך תרס"ו שם ע' רלב ואילך.
- 8. אדם שלמעלה . . ג' קוין : ראה בכ"ז בארוכה תו"א יתרו עא, ב. עב, ד. סה"מ תרל"ב ח"א ע' יב. ס"ע טו ואילך. ועוד.
- 9. וכמו ר"א מצא תוס' חדתא צהבו פניו : ראה גם לקו"ת מסעי צג, רע"ב. לעיל ע' שעה. וראה סה"מ מלוקט ח"ב ע' עז. ובכ"מ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.