תקצד

וידבר גו' בהעלותך (ש"פ בהעלותך)

ש"פ בהעלותך ט"ל, לפ"ק.

וידבר ה' אל משה דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך¹ את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות, וצ"ל כפל ל' דבר ואמרת, והול"ל דבר אל אהרן ותו לא, או אמור אל אהרן. ועוד צ"ל דרש"י פי' שהנר אמצעי הוא גוף המנורה והול"ל יאירו ששת הנרות. ועוד צ"ל דהנה רש"י פי' למה נסמכה פ' המנורה לחנוכת [הנשיאים] אלא כיון שראה אהרן שכל הנשיאים הקריבו קרבנם והוא ושבטו לא הקריבו והי' מצטער מזה א"ל הקב"ה חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות כ"ה ברש"י ובמדרש, ובמדרש מסיים שהם הקריבו קרבנות שאינם לעולם ואתה מדליק את הנרות שהוא לעולם, וצ"ל והלא גם המנורה אינו לעולם דמשחרב בהמק"ד ובטלו הקרבנות בטל גם המנורה ומהו לעולם. ורמב"ן מביא פירש"י ומדרש ומקשה זה, ומתרץ שהוא מרמז על נרות חנוכה² שהי' הנס ג"כ ע"י כהנים והוא זכר לנרות המקדש. אך הוא דוחק דמשמע שהנרות שהיו בבהמק"ד הם לעולם, ורבינו ז"ל תירץ תירוץ אחר³.

והנה צ"ל תחילה מנורה דזכרי' דכתי' ראיתי והנה מנורת זהב כו' ויאמר אלי מה אתה רואה ויאמר זה דבר ה' אל זרובבל⁴, וצ"ל מה שייך זה אל זה דבר ה', שהרי קאמר שם ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגולה על ראשה ושבעה נרותי' יוצאים ממנה ומצייר שם כל המנורה ומה שייך זה אל זה דבר ה' כו'. והענין הוא שיומשך זה בדבר ה', דכל הנביאים נתנבאו בכה וכמ"ש כה אמר ה' ומשה נתנבא בזה כמ"ש זה הדבר, וממשיכים זה לדבר ה'.

והענין דהנה כתי' בצלמינו כדמותינו⁵, כדמותינו הוא כמו שרואין במראה שקורין בל"א שפיגול הנה אנו רואין רק הדמות כי מהות הדבר אין שם כלל כ"א כשעומד איזה דבר כנגד המראה נצטייר אותו דבר שם, ועי"ז הוא רואה אותו, ה"ז דמות הדבר ההוא, ולכן כתי' גבי נביאים במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו, הגם