תקצא

אך זהו מלמעלה למטה, ולע"ל כתי' והי' כו' מירושלים כו' אל ים הקדמוני הוא מלמטלמ"ע שמל' יהי' כתר דאו"ח. וזהו שלא כהפרדס שכ' מפני שהצדיקים יתעלו בצדיק וצדק, אלא מפני שמל' יתעלה במקום הכתר וממילא יאמר להם קדוש (ובפ"ג שהרי העליונים מכתירים להקב"ה בהעטרה, ומאחר שהצדיקים יתעלו ג"כ למדרי' זו ממילא יאמרו להצדיקים, וזהו כדרך שאומרים להקב"ה שהוא כדרך כו' וממילא יאמר להם ג"כ).

וזהו צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו, צאינה שיהי' ההילוך, וראינה שיבואו לבחי' עטרה שעטרה לו אמו. והענין דהנה כתי' והתהלכתי בתוככם עתיד הקב"ה לטייל עם צדיקים, ענין הטיול הוא דהנה כתי' והי' מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחוות לפני, דהנה בששת ימי החול הנה בחו"ל נמשך ההשפעה מו"ק דעשי' ובא"י עפ"י רוב מו"ק דיצי'¹⁵ ולפעמים מו"ק דבריאה, ובשבת הוא עליות העולמות דו"ק דעשי' נתעלים בו"ק דיצי', וו"ק דיצי' בו"ק דבריאה, וו"ק דבריאה בו"ק דאצי', ובחודש הוא עליות הדיבור ויש בחי' חדשו של חודש ושבתו של שבת הוא שיבוא כל בשר להשתחוות לפני וכמ"ש כי השמים כו' עומדים לפני. וזהו והי' הנשאר בציון והנותר בירושלים, ציון הוא תורה כמ"ש כי מציון תצא תורה, וירושלים הוא יראה שלם, ובכלל הוא ההפרש בין בעלי תורה לבעלי עסקים, בעלי תורה באים למדרי' זו ע"י תורה, ובעלי עסקים שאינם פנוים ללמוד תורה באים למדרי' זו ע"י שעושים מצוה כדבעי למהוי.

וזהו"ע ג' דברים תורה ועבודה וגמ"ח, שע"י העבודה מעטרין עטרה להקב"ה [וע"י תורה ומצות ממשיכים הב' כתרים]. וזהו ואשים דברי בפיך ובצל ידי כו', ואשים דברי בפיך הוא תורה, ובצל ידי כסיתיך הוא מצות, לנטוע [שמים] וליסוד ארץ הוא עבודת הקרבנות¹⁶ שהוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה.

ועוי"ל (ובפ"ג פי' הב' הוא למעלה קצת¹⁷) דלע"ל יהי' במדרי' ואנשי קדש תהיון לי, דמלאכים אומרים קדוש הוא קדוש ו', וקדש הוא מדרי' שלמעלה ממנו שהוא קדש מלה בגרמי', וזהו קדוש הוי' דש' הוי' הוא קדש ו', וכתי' שאו ידיכם קדש וברכו שמשם נמשך לשם הוי'. ועוי"ל דהנה כתי' בעטרה שעטרה לו אמו, שאמו מעטר עטרה, אבל העטרה אינה בחי' אמו רק שיש בכח אמו להמשיך העטרה והעטרה הוא למעלה מאמו, ולע"ל יהי' א"ח עט"ב שאמו תהי' עטרה ממילא יאמר