תקפח

הגבו' שמענו ובזה נכלל רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת ומהו לאמר, אך לאמר הוא שיש כח זה בתורה לעולם, שתושב"כ הוא כח על ההמשכה ותושבע"פ הוא כח על ההעלאה. וזהו אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש אפי' אם אבן הוא נמוח, בית המדרש הוא הדרש על הפסוק ועי"ז הוא הבירור דנה"ב, וזהו ביטול דבכל מאדך, אפי' אם אבן הוא נמוח שיהי' כמו לע"ל והסירותי לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר, וגם לב בשר יהי' כמ"ש יבוא כל בשר להשתחוות לפני, וזהו קדוש הג'.

והנה ג' בחי' קדוש אלו הם בג' פרשיות דק"ש, פרשה א' הוא כנגד קדוש הא', וזהו בכל מאדך שיוצא חוץ מהגבלת הכלי ועי"ז מעטר עטרה לבחי' מלך שהשלום שלו. ופ' שני' הוא כנגד קדוש הב' שהו"ע המצות דכאן כתי' והי' אם שמו"ע תשמעו ועי"ז ממשיכים למטה, ולכן בפ' שני' יש כל ההשפעות, השפעות רוחניים והשפעות גשמיים. ופ' שלישי' הוא קדוש הג' שלא יאמר האדם מה עבודתי, ואפי' כשמברר הנה"ב מה תופס מקום שעי"ז ימשיך מדרי' גבוה כזו, זהו שאמר בפ' ג' אני הוי' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים, דהנה במצרים היו משוקעים במ"ט דהיפוך ובחמשים יום הי' מ"ת, וירד ה' על הר סיני רואין את הנשמע ושומעין את הנראה שהי' גילוים גבוהים, ומ"ת הי' ביום החמשים שהוא שער הנו"ן דבינה, אני ה' אלקיכם עתה ג"כ, וזהו אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים בכל יום ויום חייב אדם לראות א"ע כאלו הוא יצא ממצרים, מצרים הם המצרים וגבולים שהוא בעל גבול ורצונות זרות, ומה שהם זרות הוא מפני שהוא בע"ג, ויצ"מ הוא שלא יהי' עוד המצרים וגבולים כו'.

וזהו בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע ירדו מה"ש וקשרו להם ב' כתרים, דהנה נעשה הוא כלי ונשמע הוא אור⁶, נעשה הוא מצות ונשמע הוא תורה, ובאמת הוא ענין א' דהנה כתי' כי נר מצוה ותורה אור⁷ שמצוה הוא כמו נר שמחזיק השמן והפתילה והם מחזיקין את האור נמצא הנר מחזיק השמן והפתילה והאור כמו"כ מצות הם כלים, ותורה הוא אור. וצ"ל שניהם תורה ומצות, דתורה בלא מצות הוא אור בלי כלי ואור צריך דבר שיאחז בו. וזש"ה כלים ריקים אל תמעיטי, אין עוד כלי ויעמוד השמן, שהשמן צריך כלי. וזהו שאנו מבקשים קדשנו במצותיך ותן חלקינו בתורתך, תחילה צ"ל קדשנו במצותיך שהוא הכלי ואח"כ ותן חלקינו בתורתיך שהוא האור, וזהו שע"י תומ"צ ממשיכים ב' כתרים כתר תורה וכתר מצות הוא כתר ז"א וכתר מל'.

אך צ"ל דהנה אמרז"ל בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע ירדו מה"ש וקשרו להם שני כתרים, שמשמע דמה שקשרו להם ב' כתרים הוא מפני שהקדימו