תקפה
אך זהו סתם ים, אבל מה שאומרים שמי הים הם מים מלוחים הוא, דהנה אלקים הוא ים אלה, ומים אפשר גם לקליפות לינק, וזהו שמי הים מלוחים להמתיק הגבורות דש' אלקים.
אמנם מים חיים הוא מדרי' היותר גבוה. ובכלל הוא ההפרש בין צדיקים לבע"ת, דהנה צדיקים אי' בזהר מאן דנטר ברית איקרי צדיק, וזהו שא' ברית אלקיך והול"ל אלקיך, אלא שזהו מאן דנטר כו', דהנה עצם קיום מצות מילה זהו ברית, ומאן דנטיר ברית איקרי צדיק. ובע"ת הוא מדרי' היותר גבוה דמקום שבע"ת עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד, וזהו דבע"ת משכין לי' בחילא יתיר מצדיקים. וזהו משיחא אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא, שגם צדיקים יבואו למדרי' תשובה, דמי שהוא במדרי' עבודת הצדיק אינו במדרי' בע"ת וזה שמשיחא כו' שגם צדיקים יהיו במדרי' בע"ת, וזהו דוקא ע"י שנתלבשה הנשמה בגוף שע"י הסתר הגוף יכול לבוא לבחי' זו, וכמו מים שסוכרין הילוכה עי"ז היא הולכת בכח און רייסט דורך, כמו"כ ע"י הסתר עי"ז יבואו לבחי' זו.
ובכלל הוא ההפרש* בין אהבה דבכל נפשך לאהבה דבכל מאדך, דהנה אהבה דבכל נפשך הוא לאהבה את ה' אלקיך כי הוא חייך כמו שהאדם אוהב חיי נפשו וזה יודע מי שהוא חלוש שרוצה שיבריא והוא שיתפשט החיות, כמו"כ העולם שהוא גוף גדול ויש חיות אלקי המחי' אותו, וכמו שאוהב חיי נפשו כמו"כ יהי' לו אהבה לאלקות. ובכל מאדך הוא שיוצא מהגבלת הכלי, דאהבה דבכל נפשך הוא אור בכלי, ואהבה דבכל מאדך הוא שיוצא מהגבלות הכלי ולכן אינו נפסק, דאהבה דבכל נפשך אפשר ליפסק שאינו יכול להיות כל היום בההתבוננות, וכשנפסק ההתבוננות נפסק גם האהבה, משא"כ אהבה דבכל מאדך הוא שיוצא חוץ מהגבלות הכלי לכן אינו נפסק. והנה בע"ת יכולים לבוא לבחי' זו, דהנה בעלי עסקים אינם יכולים להיות תמיד בהתבוננות וכשפונים מעסקם [ולומדים תורה] יכולים לבוא למדרי' בכל מאדך. וזהו מעלת תפלת מנחה27 שכן אליהו לא נענה אלא בתפלת מנחה, וצ"ל למה תפלת מנחה דוקא, והענין דהנה בתפלת שחרית הוא מיד שניעור משנתו ולא ראה את ההיפך, וכשמתפלל בהתקשרות לאלקות דתפלה הוא ל' התקשרות (בל"א קלעפ) וכמו הטופל כלי חרס, אין זה חדוש כ"כ, אבל בתפלת מנחה שהוא טרוד בעסקיו
*)ההפרש בין אהבה דבכל נפשך לאהבה דבכל מאדך: בשולי המאמר נרשם בגוכי"ק: לעבדו בכל לבבכם הוא ג"כ מ"ש בכל לבבך בשני יצריך, ובירור דיצה"ר הוא בכל מאדך, וזהו בחי' מים חיים.
הערות
- 27. וזהו מעלת תפלת מנחה : בהבא לקמן ראה אוה"ת וישלח רלה, א. רלז, סע"ב ואילך. נ"ך ס"ע עא ואילך. עד ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' נב ואילך. תרל"ה ח"א ע' ד ואילך. טו ואילך. עזר"ת ע' פב ואילך. תרפ"ח ע' כט ואילך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.