תקפד

דבסדר השתל' שמים קדם ובשרש ארץ קדם¹⁹. וזהו לרוקע הארץ על המים כל"ח, שהארץ הוא עיקר, כי לעולם חסדו הוא תורה דכתי' תורת חסד.

וביאור הענין דהנה מי הים הם מלוחים²⁰ לכן אסור לרחוץ במי הים מפני שמחזי כרפואה, כן פירש"י, וברמב"ם פי' משום מעמל, והוא ג"כ מפני המלח שבו, ולכן נק' המוליכים הספינה בשם מלחים כמ"ש גבי יונה וייראו המלחים כשהתחיל לשבור הספינה²¹, וכן אניות הים ומלחיהם, והוא ע"ש המלח. וכשהם בוקעים את עפר הארץ אז הם מים חיים. והנה יש מעלה במים חיים על הים, דהנה יש דעה דים הוא כמקוה ואינו מטהר רק באשבורן, ואפילו להדיעה שמטהר גם בזוחלין ודוקא טומאות הקלות, אבל זב, ואפי' זבה ג"כ יש דעה בב"י לפי' א' דרש"י ולא פסקינן כן דאי' ברייתא בת"כ חומר בזב מבזבה שהזב טעון מים חיים וזבה אינו טעון מים חיים, אבל טומאות החמורות כמו זב ומצורע וטמא מת דמי חטאת טעונין מים חיים²².

והנה מ"ש שמי הים הם מלוחים אינו לגריעותא שאומרים שמים חיים יש להם מעלה על מי הים, אינו כן, אלא שמים חיים הם מעולים יותר אבל מי הים הם ג"כ מעלה. דהנה כתי' לא תשבית מלח²³ ברית אלקיך, כמו מלח שאין לו טעם בפ"ע אלא שהוא מטעים את דבר האחר, כמו"כ למעלה הנה טעמים הוא מדרי' גבוה דכמו שיש בתורה טנת"א הנה טעמים הוא מדרי' הגבוה יותר ומאיר בחכ'²⁴, וזהו מל"ח בגי' מזל ע"ה²⁵ שהוא מדרי' גבוה, וזהו שהמלח מפריד הדם שהוא גבורה, דהנה יניקת החיצונים הוא מקו השמאל גבו', והמלח מפריד את הדם, וזהו"ע המלח שמטעים שם אלקים, דשם אלקים הם ק"ך צירופי אלקים דכל אות יש בו ך"ד וה' אותיות הרי ק"ך²⁶, וזהו שכ' בס"י שתי אבנים בונים שתי בתים, שלשה בונים ששה בתים, ארבעה ך"ד עד שעולה ק"ך, וממ"ח צרופים אחרונים דשם אלקים אפשר לקבל גם הקליפות, והמלח הוא מטעים שם אלקים שמחבר הוי' ואלקים, וזהו שמי הים הם מלוחים. דהנה כתי' ותשליך במצולות ים כל חטאתם, וזהו עמקי הקליפות,