תקפ

צאינה וראינה (יום א' דחה"ש קודם התפילה)

בס"ד חה"ש ט"ל לפ"ק יום א' קודם התפלה.

צאינה וראינה¹ בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו, ואמרז"ל מלך שהשלום שלו, הקב"ה נק' שלמה שהוא מלך שהשלום שלו, ואמו היא כנס"י, ביום חתונתו מפרש במשנה זו מתן תורה, וזהו שבעת מ"ת אמו שהיא כנס"י מעטר עטרה להקב"ה, וזהו בעטרה שעטרה לו אמו. וצ"ל והלא אמרז"ל בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע ירדו מה"ש וקשרו להם שני כתרים א' כנגד נעשה וא' כנגד נשמע, והאיך אומר כאן שאמו מעטר עטרה להקב"ה, וכאן אומר שקשרו שני כתרים לישראל, ומהו וקשרו לה"ם שני כתרים.

והענין דהנה שניהם אמת, שהנה אי' במדרש ע"פ קדושים תהיו כו' והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני משל למלך שעשו לו בני המדינה ג' עטרות מה עשה נטל א' ונתן בראשו ושנים נתן בראש בניו, כך העליונים מכתירים להקב"ה ג' עטרות, וזהו כתר יתנו לך מלאכים המוני מעלה ועמך ישראל קבוצי מטה (הג"ה, ונ"ל כוונתו מ"ש אח"כ כולם קדושה לך ישלש"ו וזהו הג' פעמים קדוש שאומרים וזהו הג' עטרות, עוי"ל שאומר כתר יתנ"ו וזהו ראי' שמכתירים לו כו'), נטל א' ונתן בראשו ושנים נתן בראש בניו, וכמ"ש בנים אתם לה' אלקיכם, בני בכורי ישראל, וזהו הג' עטרות שהעליונים מכתירים לו ע"י הג' פעמים קדוש, נטל א' ונתן בראשו זהו מ"ש בעטרה שעטרה ל"ו אמו, ושנים נתן בראש בניו זהו מ"ש קשרו לה"ם שני כתרים. אך צ"ל שהרי הוא אומר העליוני"ם מכתירים כו' והעליונים הם מלאכים בכלל וכאן אומר שאמו שהוא כנס"י מעטר כו'. ובאמת אינו קושיא כלל דהנה אמרז"ל אין המלאכים אומרים שירה עד שישראל אומרים ק"ש שנא' ברן יחד כוכבי בקר והדר ויריעו בני אלקים, וזהו כתר יתנו לך מלאכים המוני מעלה ועמך ישראל קבוצי מטה, מה שהמלאכים אומרים שירה זהו ע"י ועמך ישראל כו', וא"כ מה שהעליונים מכתירים כו' זהו בכח התחתונים. אך צ"ל לפ"ז אומרו ביום חתונתו שרק במ"ת אמו מעטר עטרה להקב"ה והלוא בכ"י אומרים ק"ש וא"כ בכ"י אמו מעטר עטרה להקב"ה. והענין דהנה אי' במדרש מהיכן זכו ישראל לק"ש ממ"ת כשאמר וידבר אלקים אמר שמע ישראל אנכי הוי' אלקיך כו' לא יהי' לך כו' נענו כולם ואמרו הוי' אלקינו הוי' אחד, וזהו הקבלה על שני המאמרים, ובאמת באנכי ולא יהי' לך כלול כל התורה, דאנכי כולל רמ"ח מ"ע ולא יהי' לך כולל שס"ה מל"ת, וזהו שכללות התורה מפי הגבורה שמענו, וע"ז אמרו ה' אלקינו הוא קבלת מאמר דאנכי ורמ"ח מ"ע כלולים בו, ה' אחד הוא קבלת מאמר לא יהי' לך ושס"ה מל"ת² כלולים בו, ועי"ז זכו לק"ש, וא"כ ק"ש שייך למ"ת. ומה שאומרים בכ"י, הוא שבכ"י יש מ"ת,