תקעט

מרכבותיך ישועה שהם אותיות התורה, דכמו הסוס נושא את הרוכב למקום שבעצמו לא הי' יכול לבוא לשם כמו"כ האותיות ממשיכים בחי' זאת התורה אדם למטה. וזהו"ע התורה שממשיכים ע"י מבחי' אתה ה' לבדך לאתה עשית את השמים כו', דה' דאתה ה' כו' הוא ה' חומשי תורה שהם בחי' ה' עילאה בינה ששם שורה אוא"ס וממשיכים זה למטה. ומ"ש בכהאריז"ל דה' הוא ה' פרצופים, יצדק ג"כ דממשיכים בינה שבו שורה אוא"ס למטה. וזהו נגילה ונשמחה בך, בך הוא ך"ב אותיות התורה, ובך הוא עצמות אוא"ס, והוא שע"י התורה ממשיכים בחי' זו למטה. וזהו תורת ה' תמימה ויש כאן ג' פסוקים ובכ"א יש ב' ענינים ובכל ענין יש ה' תיבות⁸, והנה ה' תיבות הם ה"א עילאה וג' פסוקים ובכ"א ב' ענינים הם וא"ו והוא שמה"א נמשך לוא"ו.

וזהו"ע תורה שהיא המשכה, אך קודם לזה צ"ל העלאה דתפלה וכמ"ש אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף, שתחילה צ"ל העלאה שהוא אם ישים אליו לבו, ואח"כ רוחו ונשמתו אליו יאסוף שהוא המשכה.

ועפי"ז יובן⁹ שכשהמלאכים בקשו התורה א"ל כלום יצה"ר יש ביניכם¹⁰, וצ"ל והלא בלא יצה"ר יותר טוב לקיים תורה, דהנה שאור שבעיסה מעכב אבל בלא יצה"ר יכול ללמוד תורה. והענין דהנה כד אתכפיי' סט"א אסתלק יקרי' דקוב"ה בכולהו עלמין, דיתרון אור מתוך החושך דוקא, ולכן מ"ת הי' במדבר שהוא מדבר עמים, דיתרון אור מתוך החשך דוקא. דהנה תפלה נמשל לאכילה וכמ"ש אכלתי יערי עם דבשי, יערי הוא ברכת יוצר ודבשי הוא מתיקות דק"ש¹¹, דכמו שאכילה הנה הטוב נעשה ממנו דם ועולה ללב ומוח והפסולת נדחה לחוץ, כמו"כ בתפלה הנה רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם לעשות נקמה בגוים, שע"י רוממות אל היינו שמתבונן בגדולת ה', עי"ז נעשה חרב פיפיות לעשות נקמה בהרע של עצמו, וכמ"ש כמצרף לכסף וכור לזהב¹² איש לפי מהללו, לפי ערך ההילול והשבח ככה הבירור שמברר, וכמצרף לכסף וכור לזהב הנה כשרוצה לעשות כלי והוא מעורב בפסולת הנה כתי' הגו סיגים מכסף ויצא¹³.

(ע"כ נרשם בגוכי"ק, וחסר סיום)