ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואל‏תרל"ט ח"בהנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"עמי זאת הנשפקה (ש"פ במדבר)תקעח

תקעח

והענין דהנה עיקר קיום העולם הוא ע"י התורה כמ"ש אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי, הרי שו"א תלוי בברית יומם ולילה, שהוא תורה. וארז"ל תנאי התנה הקב"ה במע"ב אם יקיימו ישראל את תורתי מוטב וא"ל אחזיר את העולם לתהו ובוהו, עשרה עשרה הכף בשקל הקדש עשה"ד מכוון נגד עש"מ, שע"י עשה"ד קיים עש"מ, ובזהר אי' באורייתא אתקיים עלמא, וכן אי' בכמה מקומות בזהר ובמדרש. וארז"ל אלה תולדות השמים וארץ, אלה בזכות מי נבראו ובזכות מי עומדים בזכות אלה שמות בנ"י, ואלה בזכות מי נבראו ובזכות מי עומדים בזכות אלה העדות והחוקים והמשפטים, הרי שעיקר קיום העולם הוא ע"י תורה. וזהו דכתי' אנכי עשיתי ארץ ואדם עלי' בראתי, מה שאנכי עשיתי ארץ הוא בשביל האדם, בראת"י בגי' תרי"ג, הרי שעיקר הקיום הוא תורה, וצ"ל מה שייך תורה לעולם הלא ברה"ע הי' תחילה ואח"כ הי' מ"ת, ומה שייכים זל"ז.

והענין דהנה כתי' אתה הוא ה' לבדך3 אתה עשית את השמים ואת הארץ, אתה ה' לבדך כתי' בה' ואתה עשית כו' כתי' את בלא ה'. והענין דהנה אתה הוי' לבדך הוא משארז"ל עד שלא נברה"ע הי' הוא ושמו לבד וקאי על עולם האצי', דהנה כתי' כל הנק' בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו, הנה בראתי יצרתי כו' הוא לכבודי דכל מה שברא הקב"ה לא ברא אלא לכבודו, וכל הנק' בשמי4 הוא עולם האצי', וזהו אתה בה' שהם ה' פרצופים שכולם מאירים באצי' והם כח"ב זו"ן והם נגד ד' אותיות הוי' וקוש"י וזהו נק' שמי. אתה עשית כו' דאימא עלאה מקננא בכורסייא שהוא בריאה, אבל כתר וחכ' אינו מאיר שם, ושית ספירן מקננא ביצי' שהם ז"א מדות שנתמעט מעט מעט עד שאימא תתאה מקננא בעשי', וזהו בהבראם בה' בראם ה' זעירא, דהנה יש ג' מדרי' באותיות אתוון רברבין ואתווין זעירין ואתוון בינונין5, והנה כללות התורה הוא באתוון בינונין ויש אתוון זעירין היינו שנקטן ונתצמצם האור. והענין דהנה כתי' ואת תדבר אלינו א"ל משה התשתם את כוחי כנקבה שאמרו לו את ל' נקבה, וכמו"כ שאומר את עשית הוא ג"כ בחי' התשתם את כוחי כנקבה.

והענין דהנה אי' בזהר ע"פ לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעייתי שיש סוסין דוכרין וסוסין נוקבין6, הנה סוסין הם אותיות וכמ"ש כי תרכב על סוסיך7

הערות

  1. 3. והענין דהנה כתי' אתה הוא ה' לבדך : בהבא לקמן ראה אוה"ת ויחי שפה, ב ואילך. שצה, ב ואילך. בשלח ע' תרכז. תרל"ב ח"ב ע' תצ ואילך. תרנ"ג ע' רנח-ט. תר"ס ע' מג ואילך. עזר"ת ע' קיז ואילך. סה"מ קונטרסים ח"ב רצו, א. תש"א ע' 149. סה"מ מלוקט ח"ג ע' רכב ואילך.
  2. 4. וכל הנקרא בשמי הוא עולם האצי' : ראה תו"א בראשית ג, א. מאמרי אדה"ז תקס"ז ע' לב. אוה"ת בראשית (כרך ו) תתרמו, א. ועוד.
  3. 5. יש ג' מדרי' באותיות . . רברבין . . זעירין . . בינונין : ראה לקו"ת ויקרא א, סע"ב. ובארוכה מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"ב ע' תרסח ואילך. וע' תרעז. ביאוה"ז להצ"צ ח"א ע' קעו ואילך. אוה"ת ויקרא (כרך ג) ע' תשכד ואילך. סה"מ תרע"ח ע' רלד ואילך. תרצ"ט ע' 203 ואילך. תש"ה ע' 130 ואילך. לקו"ש חי"ז ע' 1 ואילך.
  4. 6. והענין דהנה אי' בזהר ע"פ לסוסתי . . סוסין דוכרין וסוסין נוקבין : ראה בכ"ז בארוכה תו"א בשלח סג, ד ואילך סד, ג ואילך.
  5. 7. סוסין הם אותיות וכמ"ש כי תרכב על סוסיך : ראה הוספות לתו"א מג"א קטז, ד ואילך. לקו"ת שה"ש יא, סע"ב ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' רו ואילך. תרל"ד ע' שנג. שנט. [ובהנסמן בהע' שלפנ"ז].

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.