תקעז

מי זאת הנשפקה (ש"פ במדבר)

ש"פ במדבר ט"ל, לפ"ק.

מי זאת הנשקפה¹ כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה איומה כנדגלות, נדגלות הו"ע עשיית הדגלים וכתי' תחלה שאו את ראש בנ"י לגולגלותם שצריכים לישא אותם עד בחי' גולגלותם ואח"כ הוא עשיית הדגלים, כמו"כ כאן כדי שיהי' איומה כנדגלות צ"ל תחילה מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה. והענין דהנה אמרז"ל במד' ע"פ כי תבואו אל הארץ וקצרתם את קצירה והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן א"ר ברכי' אמר הקב"ה כשנתתי לכם את המן נתתי עומר לכאו"א הדה"ד עומר לגולגלותם, וכשאני נוטל איני נוטל אלא עומר א' מכולכם, ולא עוד אלא של שעורים. וצ"ל מהו"ע עומר של שעורים.

וצ"ל תחילה ענין המן דהנה כתי' ויאמר משה אכלוהו היום² כי שבת היום היום לא תמצאהו בשדה, וצ"ל מהו"ע המן שלא ירד בשבת דהרי כל ההשפעות נשפעים גם בשבת כמו צמיחה הרי בשבת ג"כ צומח, והמן לא ירד בשבת שנחסר ההשפעה בשבת וצ"ל למה. ועוד אומרו אכלוהו היום, הלא בכל יום היו אוכלים את המן. והענין דהנה גבי מן כתי' הנני ממטיר לכם לחם מן השמים כו' למען אנסנו הילך בתורתי אם לאו, וצ"ל מהו הנסיון דמן, ועוד מה שייך מן לתורה, וגם הל' הילך והול"ל היקיימו.