תקעב

מזמור לתודה¹ 'הריעו 'לה' 'כל 'הארץ ר"ת הלכה, וצ"ל מה שייך הלכה לתודה. והענין דהנה אמרז"ל לא ניתנו ד"ת למשה חתוכין² אלא מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור, שנאמר מזוקק שבעתיים זפ"ז מ"ט. והנה המ"ט פנים כו' אינם על הדברים הכתובים בתורה בפי' לאיסור כמו חזיר שכתי' בתורה שהוא אסור ע"ז א"צ מ"ט פנים, וכמו"כ על שארי דברים האסורים הכתובים בתורה בפי', אלא קאי על מחלוקת. דהנה בנוגה יש שאפשר להעלות לקדושה ויש שא"א להעלות, ובזה חולקים יש שאוסרין היינו שאומרים שא"א להעלות אותו, והמתירין אומרים שאפשר להעלות אותו דבר, וע"ז הם המ"ט דברים.

והנה הלכה כדברי המכריע³ שנותן מקום לשניהם, והוא בחי' ת"ת מדתו של יעקב, דהנה שרשו למעלה משניהם, וזהו"ע והנורא בוא"ו, דהנה הגדול הגבור בלא וא"ו והנורא בוא"ו שמקבל מאל עליון⁴ שלמעלה מסדר השתל', דהנה ו' בראשו יו"ד וקוש"י, דהנה יש בחי' אין דכתר ויש מ"ש והחכ' מאין תמצא שהוא האין דחכ' כמו שנמצא מכתר, ולכן יכול להכריע. ועוי"ל כמשארז"ל המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו מיכאל שר של מים וגבריאל שר של אש ואינם מכבים זה את זה והוא מפני שמאיר עליהם ממדרי' שלמעלה משניהם, וכמו"כ כאן מפני הארת הכתר שבת"ת לכן אפשר להכריע.

והנה גבי דוד כתי' וה' עמו הלכה כמותו בכ"מ, ומהו"ע וה' בתוס' ו', דהנה הלכה הוא מבחי' הקו שנמשך בכתר וחכ', ולכן דוד כיוון אל ההלכה, דהנה הכלי לבחי' זו הוא שפלות ודוד אמר ע"ע עני ואביון אני, וכתי' והייתי שפל בעיניי, לכן הוא הי' הכלי לבחי' זו וכיוון אל ההלכה. וזהו מ"ש מרום וקדוש אשכון את דכא ושפל רוח, מרום וקדוש אפ"ל שהוא הקו שמאיר בכתר וחכ' שעיקר הקו מאיר בחכ' וע"י נמשך בכל האצי'. וזהו שאמרז"ל אלו ואלו דברי אלקים חיים והלכה כב"ה, ופריך בגמ' מאחר דאלו ואלו דא"ח ולמה הלכה כב"ה, ולכאו' הי' צ"ל ההלכה כב"ש