תקע

העולם ובכלל ההלכה מדברת בטיב העולם צריכים ריבוי הסבר עד שיבין ההלכה שגדול א"צ כלל לזה, כמו"כ אנו צריכים ריבוי התבוננות כמו הללו את ה' מן השמים הללוהו במרומים הללוהו כל מלאכיו כו' והוא אריכות הענין כמו שכ"א בטל לאלקות¹⁴, ואח"כ ברכת ק"ש היינו כמו שהמקור ושרש שלו בטל, דנה"ב שרשו משמרי אופנים ומאחר ששרשו בטל פועל בו הזזה שלא יהי' מונע ומעכב הביטול דנה"א.

וזהו"ע בואו לפניו ברננה שהוא עבודת הלוים, דהנה כתי' ועבד הלוי הוא, הוא הוא עלדאת"כ, ועבודת הלוים הי' ע"י שירה וזמרה¹⁵ להעלות עלדאת"ג בעדאת"כ, היינו שבעלדאת"ג יהי' הגילוי כמו בעלמא דאתכסייא. דהנה ענין השיר מוציא מהעלם לגילוי, דהנה אחד שמתבונן ומתפעל מזה מ"מ אין ההתפעלות ניכרת שהוא בקרירות, אבל כשמשורר ניגון הנה הניגון מוציא מהעלם לגילוי שיהי' התפעלות ניכרת, דכל תנועה מוליד חום והוא מוציא ההתפעלות מהעלם לגילוי. וזהו כל בעלי השיר יוצאין בשיר¹⁶, דהנה מלאכים יש להם גופים, הגם דכתי' עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט הרי שהגופים שלהם הם מב' יסודות הדקים¹⁷ וכל הגופים הם מד' יסודות מ"מ הרי יש להם גוף, וכשצריכים לצאת מגופם הוא ע"י שיר. וכמו"כ נשמות שיושבים בג"ע ומשיגים השגות, כל השגה הוא הגבלה וכשצריכים לעלות מהשגה להשגה שלמעלה ממנה הוא ע"י שיר, ובכלל הוא העמוד המחבר ג"ע העליון וגעה"ת, ובאמת יש בגעה"ת גופא כמה מדרי', וכל העלאה הוא ע"י שיר וזהו"ע עבודת הלוים בבחי' שיר וזמרה.

והנה הלוים היו נושאי המשכן¹⁸ וגם הארון והלוחות, שע"י עבודתם הי' בכוחם לחבר משכן עם משכן [נ"ל שצ"ל לוחות] העדות¹⁹. דהנה כתי' והחיות רצו"ש כמראה הבזק ופירש"י כמו להב הכבשן עולה למעלה ואח"כ חוזר כך החיות מגביהים ראשיהם למעלה מהרקיע ונרתעים לאחוריהם מפני פחד השכינה, מגביהין ראשיהם היינו הרצוא, ונרתעים לאחוריהם הוא אם רץ לבך שוב לאחד. וכמו"כ