תקסז

מסדר השתל', וזהו ארבעה צריכים להודות נגד ד' אותיות הוי', דנס הוא מצד שם הוי'.

ובסידור האריז"ל כ' שהוא או"א דיצי'. דהנה חו"ב זיווגייהו תדיר לצורך קיום העולמות, דהנה חכ' ובינה הוא יש ואין²⁴, בינה הוא יש וכמ"ש להנחיל אוהבי יש, וחכ' הוא אין וכמ"ש והחכ' מאין תמצא, וצ"ל מהו הראי' שהחכ' הוא ג"כ אין²⁵, שאפ"ל שהחכ' הוא נמצא מאין אבל חכ' בעצם הוא יש. אך הענין הוא דהנה אם הי' כתי' נברא היינו אומרים כן, אבל לאחר דכתי' תמצא צ"ל שהוא כמו מציאה שזה מוצא מה שזה אבד, וכמו כשראובן מצא מה ששמעון אבד הנה צ"ל שאותו דבר כמו שהוא שאבד שמעון מצא ראובן, שאל"כ אינו מחויב להחזיר לו לפי שבאמת אינו שלו, וכמו"כ כאן כשאומרים והחכ' מאין תמצא פי' שהוא ג"כ אין, ובינה הוא יש השגה, וכמו שבד"ת היש אין לו השגה בהאין כמו"כ כאן בינה שהוא השגה אין לו השגה בהאין, וכמו בד"ת יחו"ת היש בטל להאין כמו"כ צ"ל כאן שהבינה הוא בטל תמיד להחכ' והחכ' תמיד משפיע בבינה, ויחו"ע הוא דכל מה שלמעלה הוא יש וההארה²⁶ הוא אין, דהנה באין יש ב' פי' הא' אין שאינו מושג, הב' אין הארה, וזהו שהאין דחכ' שלמעלה מבחי' ששופע לבינה הוא כמו האין דכתר ונק' אין מפני שאינו שייך שם השגה, ובאמת הוא יש אמיתי, וההארה שנמשך משם זהו אין, וזהו יחו"ע ד"ע.

וזהו מזמור לתודה, שבבחי' זו אינו שייך השגה כ"א הודאה, וכמו מודים חכמים לר"מ הגם שאינם משיגים מ"מ מודים שכן, כמו"כ כאן מודים שכן הוא. וזהו אל דעות הוי' שיש ב' דעות ד"ע וד"ת, ובאמת ד"ת ג"כ אמת אך העיקר הוא ד"ע איך שכולא קמי' כלא חשיב.