תקסו

וכמ"ש שבת להוי'. והענין דהנה כתי' השמים מספרים¹⁸ כבוד אל ופי' בסידור הזהר השמים הוא שמים עילאין מספרים מנהרין ומנצצין לכבוד אל דנהיר לכל עזקא ועזקא, עיזקא הוא טבעת והחותם מאיר להטבעת, והו"ע עיגולים ויושר כמו רב שמסביר שכל לתלמיד¹⁹ הנה כשעדיין התלמיד אינו מבין השכל הוא בבחי' עיגולים שהוא מקיף את שכל התלמיד, וכשהוא מבין את השכל הוא יושר והוא מקיף אותו²⁰, וזהו עיגולים הוא עולמות והיכלות, דעולם הוא ל' העלם והחותם הוא שיאיר מהעלם לגילוי. והענין דהנה לכאו' צ"ל איך שייך לומר שהבריאה הוא משם אלקים והלא כתי' בדבר הוי' שמים נעשו, יהללו את שם הוי' כי הוא צוה ונבראו, כל אשר חפץ הוי' עשה, ואיך אנו אומרים שהוא מצד שם אלקים, ובאמת הלא כתי' בראשית ברא אלקים. והענין דהחילוק הוא בין ברא ובין ונבראו²¹, דברא הוא כח הפועל בנפעל וזה שייך בשם אלקים, מה הנשמה ממלאה את הגוף כמו"כ הקב"ה ממלא את כל העולם, דכמו בגוף יש התחלקות ראש גוף ורגל דבראש יש חיות יותר ובידים יותר מברגלים כמו"כ למעלה יש התחלקות בראתיו יצרתיו אף עשיתיו דבבריאה גילוי אלקות יותר מיצי' וביצי' יותר מעשי' דבכל עולם לפי ערכו, אבל בשם הוי' אינו שייך לומר מה הנשמה כו' דהלא כתי' אני הוי' לא שניתי שלא יש שום שינוי, דאפי' הארה המהווה הוא ג"כ אינו מלובש והוא סוכ"ע, והעיקר המהווה הוא בחי' סוכ"ע רק שהוא בהעלם, דפי' סובב אינו שסובב ומקיף²² מכל צד (בל"א רונד „ רום) שהרי כתי' את השמים ואת הארץ אני מלא הרי שהוא מלא בתוכו אלא שהוא בהעלם. וזהו ויכל אלקים ביום השביעי שמאיר מהעלם לגילוי, ואין זה מלאכה, וכמו התלמיד שתחלה אינו מבין השכל ואח"כ מבין אותו וה"ה מקיף את השכל ההוא, כמו"כ כאן העולם הוא העלם והחותם הוא שיהי' מאיר בהטבעת. וזהו וארא אל אברהם אל יצחק באל שדי ושמי הוי' כו', ופירש"י לא נכרתי במדת אמיתיות שלי, ו[כי] שייך לומר ששם שדי ושם אל בחסד כו' אינו אמת חלילה, אלא שהם אמת, ושם הוי' הוא אמת לאמיתו.

ועתה יובן ענין הנס דהנה נס הוא התרוממות וכמו ושים אותו על נס²³, שהוא מבחי' שלמעלה מסדר השתל', הגם שהוא מלובש בטבע מ"מ הוא למעלה