תקנו

שלמעלה מהשכל והשגה בבחי' מס"נ ממש, וזהו בחי' איתן²⁵ שהוא בחי' קשה, בחי' קשה עורף הוא, רצון שלמעלה מן השכל. ובזה יובן מה שריב"ז בכה וא' איני יודע באיזה דרך מוליכין אותי²⁶, ולכאורה אינו מובן הלא ארז"ל אמרו עליו על ריב"ז שלא הניח דבר גדול ודבר קטן והי' עוסק בתומ"צ כל ימי חייו ואעפ"כ בכה וא' שאינו יודע באיזה דרך כו'. אך לפי הנ"ל יובן דמה שהוא ע"פ השגה ושכל בזה לא הי' טועה, כי מה שהוא מחכמה ולמטה דהיינו בבחי' רצון התחתון הי' יודע שיצא ידי חובת שמים, אך מה שבכה זהו שמחמת ענוה טעה בעצמו בבחי' רעו"ד שלמעלה מן השכל והשגה שהוא בחי' מס"נ, בזה טעה ואמר שאינו יודע, אבל בבחי' הרצון שנמשך מבחי' השכל בזה לא הי' יכול לטעות כלל כו'.

וא"ו) והנה להבין מאין נמשך בחי' רצון פשוט זה שלמעלה מן השכל בנפש. הענין הוא, דהנה כתיב בנים אתם להוי' אלקיכם, ולכאורה אינו מובן איך שייך לומר בנים להוי' אלקיכם. אך הענין הוא, דהנה כמו שהבן נמשך ממוח האב²⁷ דהיינו מבחי' עצמות החכמה ואינו כמו שאר השפעה כמו שכל או דבור שנמשך ג"כ מבחי' חכמה אך זהו רק חיצוני' החכמה, וזהו ענין המלאכים שאף ששרשן ג"כ מבחי' חכמה אך זהו רק חיצוני' החכמה, משא"כ נש"י עלו במח' דהיינו במח' הקדומה שהוא בחי' עצמות החכמה, וכמ"ש עם המלך במלאכתו ישבו, במי נמלך בנשמותיהן של צדיקים, וע"כ נק' בנים כמו שהבן נמשך מעצמותו שהרי מוליד בדומה לו ממש, כך נש"י שרשן מבחי' עצמות החכמה ממש. והנה לפי שנש"י נמשכין מבחי' עצמות החכמה בחי' איתן, ע"כ נמצא בהם בחי' רעו"ד רצון פשוט שלמעלה מן השכל.

אך הנה בחי' רעו"ד הוא בבחי' אהבה מוסתרת שאינו בגילוי כו', וכדי שיומשך מן ההעלם אל הגילוי כו' זהו דוקא ע"י רצון התחתון הנמשך מבחי' השגה ושכל כו', שחיצוני' הלב הוא כלי לבחי' פנימי' הלב, שמתחלה צריך שיתבונן באלקות בבחי' השגה והבנה, ועי"ז אח"כ נמשך בבחי' רעו"ד הנמשכת מבחי' עצמי' החכמה. וזהו מ"ש ואהבת את הוי' אלקיך, ולכאורה אינו מובן איך שייך ציווי על האהבה²⁸ כו',