תקנא
ויקהלו אל המלך שלמה כו'
בס"ד (חג הסוכות, תר"ם).
[tochen_begin]באתי לגני כו' איתן כו' טו"מ דתורה - ז"פ[tochen_end]
[zman_begin]חה"ס[zman_end]
ויקהלו אל המלך שלמה1 כל איש ישראל בירח2 האתנים בחג הוא החדש השביעי. ירח האתנים הוא חדש תשרי לפי שבו מאיר בחי' איתן האזרחי, והנה אותיות איתן משמשות לע"ל3, שלע"ל יהי' גילוי בחי' איתן, וזהו משכיל לאיתן האזרחי פי' שלע"ל יזרח בישראל בחי' איתן, וכתיב כל האזרח בישראל ישבו בסוכות פי' כל מה שעתיד להזריח בישראל, עכשיו ישבו בסוכות, שהארה מבחי' זו מתגלה בחגה"ס וע' בהג"ה לד"ה ראה אנכי4 נותן בענין אזרח שהוא ש' ע"ב שלמעלה מס"ג מ"ה תהו ותיקון, ולכן נק' ירח האתנים כו'.
והענין הוא, דהנה ארז"ל עוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתי', והנה עוה"ב קאי על עולם התחי'5, שאין לומר שהוא קאי על עולם הנשמות דא"כ מאי רבותי' שאין בו לא אכילה ולא שתי', ועוד דקחשיב התם במשנה ואלו שאין להם חלק לעוה"ב, האומר אין תחיית המתים מן התורה הוא כפר בתחיית המתים ע"כ לא יקום בתחיית המתים, נמצא מבואר שעוה"ב קאי על עולם התחי' שיעמדו הנשמות בגופים דוקא ואעפ"כ לא יהי' אכילה ושתי'. ולכאורה אינו מובן איך יכול להיות שהגוף יחי' בלא אכילה ושתי'. אך הענין הוא דהנה לע"ל יהי' נמשך תוס' וריבוי אורות ועי"ז
הערות
- 1. ויקהלו אל המלך שלמה : הוא ד"ה זה בסה"מ תרכ"ט ע' שעה ואילך. וכאן הוא בתוס' איזה הגהות. פ"א מהמאמר ופ"ה ואילך מיוסד על ביאור לד"ה האזינו בס' מאמרי אדה"ז תקס"ז ע' שס ואילך. והערות ע"ז באוה"ת האזינו ע' א'תרמב ואילך [ולכמה ענינים שבהמאמר ראה ד"ה האזינו בלקו"ת האזינו עג, ד. ובס' מאמרי אדה"ז תקס"ז שם ע' שנה ואילך]. פרקים ב-ד מהמאמר מיוסדים על הערות לביאור האזינו הנ"ל באוה"ת האזינו (כרך ו) ע' ב'תקכב ואילך. המאמר נמצא עם הוספות ושינויים בד"ה אני לדודי שבסה"מ תרס"ג ח"ב ע' שכד ואילך. ובד"ה להבין ענין שמח"ת בסה"מ תש"ל ע' 33 ואילך. פרקים ה-ו מהמאמר נמצאים בתוס' ביאור ובאריכות: בד"ה לך לך בהמשך תרס"ו ס"ע נז-סג. ובד"ה כי לי בנ"י בסה"מ תרפ"ז ע' קעה ואילך. ובד"ה מרגלא בפומי' כו' תכלית חכמה בסה"מ תרפ"ט ע' 105 ואילך. וראה גם ד"ה מרגלא בפומי' תשכ"ט. תש"מ (סה"מ מלוקט ח"ה ע' צד ואילך). תשמ"ו.
- 2. ירח האתנים הוא חדש תשרי : ראה בארוכה ד"ה ויקהלו באוה"ת נ"ך ע' סא ואילך. וראה גם אוה"ת ראה ע' תרסג. ובכ"מ. לעיל ד"ה החודש הזה לכם.
- 3. בחי' איתן האזרחי . . אותיות איתן משמשות לע"ל : ראה לקו"ת דברים יח, א. אוה"ת ויחי שצב, סע"א ואילך. סה"מ תרכ"ו (הוצאת תשמ"ט) ע' רח. ובכ"מ [באוה"ת ויחי שם כותב ע"ז: מה שאותיות איתן משמשות לעתיד, דהנה פי' הפשוט דאזרח היינו לשון עתיד, אזרח עתיד אני להזריח אור, מפני שאותיות האל"ף הוא מאותיות איתן שמשמשות לעתיד].
- 4. וע' בהג"ה לד"ה ראה אנכי : אוה"ת ראה ע' תרלו. וראה גם סה"מ תרכ"ו ע' רח.
- 5. עוה"ב קאי על עולם התחי' : כדעת הרמב"ן בשער הגמול בסופו, וכ"ה ההכרעה בתורת החסידות, ראה לקו"ת צו טו, ג. דרושים לשבת שובה סה, סע"ד. דרך מצותיך יד, ב. ובאוה"ת חוקת ס"ע תתט (ועד"ז שם כרך ה ע' א'תרלז): ורבינו ז"ל בכל הדרושים הזכיר רק דעת הרמב"ן לבד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.