תקנ

הנפש וזהו אם רץ לבך, וה"ז כמשל הבאר שמימיו נובעים מתתא לעילא בבחי' העלאה כו'. והעומק השני דיסוד אבא זהו בחי' השוב שאחרי הרצוא והוא בחי' הביטול¹¹ כו'. וב' עומקים¹² אלו נק' עומק רום ועומק תחת, והם מתלבשים זה בזה, והיינו שעומק השוב דחכמה היינו בחי' הביטול גנוז ברצוא דיסוד אימא, כמשל המעין שגנוז בבאר. וז"ע תשובה תשוב ה"י במילוי יו"ד שתשוב הה"י ברצו"ש יחד למעלה מעלה, שעולים ומתבטלים שניהם ומתכללים למעלה מעלה בבחי' כתר עליון שלפני בחי' הויות דאו"א ודז"א, והוא בחי' אנכי מי שאנכי שלפני הק"ו. וזהו ממעמקים קראתיך הוי' פי' אחר ההעלאה יש המשכה וירידה, שאחר שנתעלה הה"י במילוי יו"ד והוא ב' עומקים הנ"ל למעלה בבחי' אנכי, אזי נמשך מלמעלמ"ט להיות מהות כל ההויות דאו"א ודז"א, וזהו קראתיך מלמעלמ"ט להיות הוי' בע"ס.

ובכ"ז יובן שרש ענין הוא, שאמר אנכי אנכי הוא, דהנה ב"פ אנכי זהו ענין העלאת ב' יסודות דאו"א, והיינו אחר שמתעלה אור אימא ונכלל באור אבא ועולים שניהם בבחי' עתיקא סתימאה שנק' הוא, וכמ"ש במ"א ע"פ ועבד הלוי הוא¹³, והוא בבחי' העלם העצמות שלפני הצמצום דק"ו, ומשם נמשך האור להאיר בתוס' הארה חדשה באצי', ולכן נמשך משם הסליחה והמחילה שימולא כל הפגמים שבע"ס, וזהו הוא דוקא מוחה פשעיך, להיות נושא עון ועובר על פשע. וזהו ע"י התשובה דוקא שהיא בחי' תשוב ה"י במילוי יו"ד כו', כי ע"י תשובה דוקא מגעת לבחי' אנכי. והגם שגם במ"ת נאמר אנכי, י"ל שבמ"ת ניתן מצות התשובה ג"כ. ועוי"ל, שבמ"ת נאמר פ"א אנכי, והיינו שזהו ההמשכה מבחי' אנכי שיהי' הוי' אלקיך היינו ההויות דאו"א וז"א, אמנם הגורם להיות המשכה גם לא בזמן מ"ת זהו ע"י התשובה שמגעת למעלה יותר, והיינו ב' בחי' אנכי היינו ב' הבחי' דכתר א"א וע"י, וגם בחי' הוא דסתים ונעלם, ומשם נמשך להיות נושא עון כו' שז"ע מוחה פשעיך. ואומרו למעני, היינו בכדי שיומשך ההויות באו"א וז"א כו', וגם י"ל למעני מפני כי נתאוה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים, ולכן הגם כי מאי איכפת לי' עכ"ז מפני שנתאוה כו' לכן ה"ז למעני כו'.