תקמג

ז) וזהו שבתחלה עלה במח' לברוא את העולם במדה"ד, שהוא בחי' ש' אלקים המצמצם ומעלים, בחי' חד קציר שהוא בחי' צמצום והעלם והסתר⁸ כדי שיהיו עולמות בבחי' יש ודבר נפרד כו'. אך ראה שאין העולם מתקיים, והיינו כי אף שנתהוו עולמות בבחי' יש ודבר נפרד, אעפ"כ לא זה הי' תכלית הבריאה שישארו בבחי' יש ודבר נפרד, אלא המכוון⁹ הי' שיהי' בחי' ביטול היש לאין כי נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים, ואם הי' הבריאה ע"י ש' אלקים לבד היו נשארים בבחי' יש ודבר נפרד, ולכך שיתף עמו מדה"ר שהוא בחי' ש' הוי', דהיינו שיהי' מאיר ש' הוי' בשם אלקים ויהי' יחוד ש' הוי' בשם אלקים, וכמ"ש גדול ה' בעיר אלקינו שבעיר אלקינו הוא התגלות ש' הוי', הגם שנק' עיר אלקינו אעפ"כ הי' שם התגלות ש' הוי'¹⁰. ולזה היו קורין במקדש את השם ככתבו, ובמדינה בכינוי ע"י ש' אד' וש' אלקים, והיינו לפי שבמקדש הי' התגלות ש' הוי' כו'. והנה ע"י שמאיר ש' הוי' בהתגלות בבחי' שם אלקים עי"ז נעשה בחי' ביטול