תקמב

שהוא שם הוי' כו'. וי"ל למה בתחלת הבריאה עלה במח' לברוא את העולם במדה"ד ולא נברא במדה"ר.

אך הענין הוא, דהנה כתיב כי שמש ומגן הוי' אלקים², והיינו כמו למשל שהשמש³ צריך למגן ונרתק וכמ"ש לשמש שם אהל בהם, והיינו לפי שאם הי' מאיר השמש בלי מגן ונרתק לא היו יכולים לקבל את תוקף אור השמש כו', וע"י המגן עי"ז יכולים לקבל את אור השמש, ואז יכולים ליהנות מהאור כו', וכך ש' הוי' וש' אלקים הוא ג"כ בחי' שמש ומגן, ששם הוי' נק' שמש ושם אלקים נק' מגן ונרתק, והיינו לפי שש' הוי' הוא בחי' מהוה, אך אם הי' ההתהוות ע"י ש' הוי' לבד לא היו יכולים להתהוות עולמות בבחי' יש ודבר נפרד כמו שהן עתה, אלא שהיו בטלים בתכלית הביטול כביטול זיו השמש בשמש, וכדי שיתהוה עולמות בבחי' יש ודבר נפרד זהו ע"י ש' אלקים שמסתיר ומעלים על ש' הוי', הגם כי הוי' הוא האלקים כולא חד וגם ש' אלקים הוא מז' שמות שאינן נמחקין, אעפ"כ הוא בחי' שם המעלים ומסתיר עד שנתהוו בחי' בריאה מאין ליש, כי באמת כח המסתיר הוא ג"כ אלקות כמו כח הנגלה כו' ע' בד"ה מהיכן זכו ישראל לק"ש⁴ מיעקב. והענין הוא דהנה כתיב כי אל דעות הוי', שיש שני דעות ד"ע וד"ת⁵, ד"ע הוא איך דכולא קמי' כלא חשיב, וד"ת הוא מה שהבריאה היא יש מאין, ונמצא כי גם בחי' ד"ת נמשך מלמעלה שהרי הוא ית' הוא אל שכולל ב' דיעות אלו, שנמצא גם בחי' ד"ת הוא מלמעלה כו'. ופי' מאין ליש שהרי ממך הכל כתיב⁶ ובאמת למעלה הוא בחי' יש וכמ"ש להנחיל אוהבי יש, ולמטה הוא כלא וכאין כו', אך הפי' מאין ליש⁷ היינו שלעינינו נראה ליש ודבר נפרד, והחיות המחי' אינו מושג לנו וכמ"ש שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה, מי היינו שאינו מושג לנו, ולפי שאם הי' ההתהוות ע"י ש' הוי' לבד הי' מאיר אלקות בבחי' גילוי ממש והי' בבחי' השגה וגילוי, אך לפי שמי ואלה הוא אותיות אלקים שהוא מסתיר ומעלים את החיות אלקות המחי' כו', ולכך אינו מושג לנו, ולזה נק' הבריאה מאין ליש כו'.