תקלח

לפי שע"י עני ועשיר נשלם המכוון שיהי' יחוד שמשא וסיהרא, והנה עי"ז צריך העני לסבול יסורים וצער.

וזהו מ"ש תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו, שיחו הוא מלשון תרעומות, שיש לעני תרעומות על הקב"ה למה צריך הוא לסבול צער ויסורים ויקבל מעשיר, שבאמת אנו רואים שיש עניים הרבה שהם טובים מעשירים, ואעפ"כ צריך לקבל מהעשיר, וכמ"ש בגמ' רב חסדא ורבה¹⁵ תרווייהו צדיקי גמורי נינהו, ולרב חסדא סמידתא לכלבא לא מתבעי, ורבה לא הוה לי' קמחא דשערי אפילו ללחם, כי באמת מזוני לאו בזכותא תליא אלא במזלא תליא¹⁶, מזל הוא בחי' גבוה מאד, דהיינו בחי' מזלא דא"א שהוא למעלה מן השכל וטו"ד, ולפי שזה שהוא עני ואין לו כלום הוא בלי טעם, ע"כ יש לעני תרעומות גדולה למה הוא צריך לסבול זה, דהן אמת שמוכרח שיהיו עניים שעי"ז יומשך יחוד שמשא בסיהרא, אבל מפני מה הוא העני והרי הוא מתרעם מדוע לא יהי' העשיר עני, והעני עשיר, ועד"ז יוכל כל עני להתרעם מדוע הגיע לחלקו שיהי' הוא העני כו'. אך אעפ"כ בכלל מההכרח שיהיו עניים כו', דהנה כתי' הרם כשופר קולך כמו ששופר צדו א' קצר¹⁷ וצדו הא' רחב ע"ש מן המיצר קראתי י"ה ענני במרחב י"ה שצריך להיות מן המיצר דוקא דהיינו שיהי' מיצר לו בבחי' פנימית ממש. והענין הוא דהנה איתא בת"ז לית מחשבה תפיסא בי' כלל, פי' מחשבה הוא בחי' חכ' כמ"ש בזהר פ' חיי מח' ויובלא דלא אתפרש לעלמין, אבל נתפס הוא ברעו"ד¹⁸ דהיינו בבחי' רצון פשוט, דהנה אית רצון ואית רצון, אית רצון שע"פ שכל וטעם ואית רצון שלמעלה מן השכל וטו"ד, והנה ברצון שעפ"י שכל א"א להשיג באלקות, אבל ברעו"ד שהוא בחי' רצון שלמעלה מן השכל נתפס עצמות אוא"ס ממש, וזהו מן המיצר קראתי י"ה דהיינו מבחי' מיצר שהוא בחי' רצון פשוט כו'.

ד) והנה כדי להגיע לבחי' מיצר זה יכול העני להגיע יותר, וכמ"ש רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף ויצעקו אל ה' בצר להם, שע"י רעבים גם צמאים עי"ז ויצעקו אל ה' בצר להם כו' וכמארז"ל במד"ר באיכה צריך יהודאי