תקלג

למעלה דרך העלאת המעיין כידוע. והעומק השני הוא בחי' שוב שאחרי הרצוא, והוא בחי' ביטול כו' כידוע ומבואר ענינו במ"א שהוא דרך ירידה והמשכה מלמעלמ"ט⁶, וזה העומק נק' עומק רום, ועומק הראשון נק' עומק תחת כמ"ש בס"י ומבואר במ"א⁷, וד"ל. והנה ב' עומקים הללו מתלבשים זה בתוך זה, והיינו שעמקות דחכמה הוא בחי' הביטול גנוז ומתעלם תוך בחי' יסוד אימא דרצוא הנ"ל, וזהו כמשל המעיין שגנוז בבאר כו'. והיינו ממעמקים פי' ב' עומקים שזה גנוז בתוך זה, והוא פי' ענין תשוב ה"י במילוי יו"ד כו' שתשוב הה"א דרצוא ושוב יחד למעלה מעלה דהיינו שעולים שניהם יחד ומתבטלים ומתכללים למעלה מעלה והוא בבחי' כתר עליון שלפני הויות דז"א ודאו"א כו' והוא בבחי' אנכי מי שאנכי שלפני בחי' הקו והחוט כו'. וזהו ממעמקים קראתיך הוי' פי' אחרי העלי' יש המשכה וירידה, כי אחרי שנתעלה הה"י במילוי יו"ד והוא ב' מיני עומקים הנ"ל למעלה באנכי כו' אזי נמשך עי"ז בבחי' המשכה וירידה מלמעלה למטה להיות מהות כל הויות בזו"נ ואו"א כו', וזהו קראתיך הוי' מלמעלמ"ט וד"ל.

ובכ"ז יובן היטב שרש ענין אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני כו', דלכאורה תיבת הוא מיותר. אך הענין הוא דב' פעמים אנכי הן בחי' ב' יסודות דאו"א הנ"ל, כי אנכי הראשון הוא דבינה כידוע, ואנכי השני דבחי' כתר, שהוא אחרי שעלה אור אימא ונתייחד באור אבא ועלו שניהם בעתיקא סתימאה כו' שנק' הוא, וכמ"ש במ"א ע"פ ועבד הלוי הוא⁸ כו', והוא בחי' העלם העצמות שלפני הצמצום דק"ו כו', ומשם ירד האור ויאיר בתוס' הארה חדשה באצי', ע"כ הסליחה והמחילה משם הוא דוקא כמ"ש הוא מוחה פשעיך הוא דוקא, שהוא בחי' עתיקא סתימא' כו', לפי שב' פעמים אנכי כולל יחוד עליות דאו"א בתחלה ע"כ גרמו ירידת אור בתוספת אח"כ, והוא שרש להארת י"ג מדה"ר. וזהו אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך להיות נושא עון ועובר על פשע כו' וד"ל.

ועתה יובן הטעם שהתשובה מגעת לבחי' אנכי דוקא, דהנה מפני בחי' עליות ב' עומקים הנ"ל הוא מוחה פשעיך כנ"ל, א"כ זהו דוקא בסיבת בחי' אור חוזר דתשובה דהיינו תשוב ה"י במילוי יו"ד כנ"ל, וזהו כי המצוה הזאת אשר אנכי, אנכי דוקא כו'. ומ"ש היום, היום ולא למחר כו', יובן ג"כ מפני טעם הנ"ל בהיות שהארת היו"ד דש' הוי' שבו נברא העוה"ב הוא מצד סיבת מעשה המצות וכמ"ש לעבדה זו