תקכט
וע"י הביטול שלמטה עי"ז ממשיך מבחי' עם ה' החסד שנמשך מבחי' הגדולה. וזהו מ"ש ויהי שם עם ה', כי תורה נמשך ג"כ מבחי' עם הוי' החסד וכמ"ש פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה. אך כדי שיומשך התורה למטה מבחי' עם ה' החסד, זהו ע"י הביטול וכמ"ש וימת שם משה עי"ז דוקא המשיך התורה מבחי' עם ה' החסד שהוא בחי' רב חסד.
והנה ביוהכ"פ מאיר ג"כ מבחי' רב חסד זה כמ"ש כי עמך הסליחה למען תורא, דהיינו שסליחת העוונות נמשך מבחי' כי עמך בחי' עם ה' החסד, לפי שע"פ חכמה א"א להיות סליחת העוונות כי שאלו לחכמה נפש החוטאת במה תתכפר כו', וכדי שיהי' בחי' סליחה זהו ע"י המשכה מבחי' כי עם ה' החסד שאין העון תופס מקום כלל. וזהו שביוה"כ מתפללים ה' תפלות27 וה' עינויים, והיינו שע"י ה' בחי' הנ"ל נמשך מבחי' והיד החמשית שלית שמאלא בהאי עתיקא, ועי"ז נמשך בחי' סליחה וכמ"ש כי עמך הסליחה. ומעתה י"ל מ"ש ונהורא עמי' שריא, דהנה ארז"ל אור שנברא ביום ראשון ראה שאין העולם כדאי להשתמש בו הבדילו לצדיקים לע"ל לעצמו. והענין הוא, דהנה כתיב כי שמש ומגן הוי' אלקים, ששם הוי' אינו מאיר למטה בבי"ע כ"א ע"י שם אלקים, שהוא מסתיר על גילוי שם הוי', אך באצי' מאיר גילוי שם הוי' בלי שום הסתר כו'. וזהו שאור שנברא ביום ראשון הבדילו לעצמו, דהיינו לעולם האצי' שמאיר שם גילוי שם הוי', שאור שנברא ביום ראשון הוא בחי' אור המאיר בשם הוי'. וזהו מ"ש לדוד ה' אורי וישעי, דהיינו ג"כ אור המאיר בשם הוי'. וזהו מ"ש במשה ויהי שם עם ה' והיינו שהשיג שם גילוי אור המאיר בשם הוי', והיינו לפי שקיבל את התורה ובתורה מלובש האור וכמ"ש עוטה אור כשלמה.
והנה בזה יובן ענין מ' יום28 שהוא בחי' מ' סאה דמקוה, דהנה מ' סאה דמקוה הוא בחי' ד' יודי"ן שהוא ד' יודי"ן של אני לדודי ודודי לי29, וד' יודי"ן הוא מילוי של ש' הוי' של ש' ע"ב שהוא בחי' חכ' סתימאה ולכך הוא בחי' יו"ד, דהנה יו"ד הוא בחי' צמצום והיינו שכדי שיומשך מאוא"ס א"א להיות כ"א ע"י צמצום והארה מאוא"ס ב"ה, וכמו למשל המעיין שתחילת המשכתו הוא בבחי' צמצום ואח"כ נעשה נהר בבחי' התפשטות והתרחבות, ועד"ז כדי שיומשך בחי' אוא"ס זהו ע"י צמצום, ולזה מורה היו"ד שהוא ראשית הגילוי מאוא"ס ולכך הוא בצמצום. והנה הוי' במילוי יודי"ן היינו שהיו"ד מאיר בכל האותיות בשוה, ולכך כשנמשכים30 הד' יודי"ן בבחי'
הערות
- 27. שביוהכ"פ מתפללי' ה' תפלות וה' עינויים . . מבחי' והיד החמשית : ראה לקו"ת פנחס פ, סע"ד ואילך. לקו"ש ח"ד ע' 1154.
- 28. והנה בזה יובן ענין מ' יום : בהבא לקמן ראה אוה"ת דרושים ליוהכ"פ שם ס"ע א'תקצב-ג. הבא לקמן עד סיום המאמר (פיסקא: וזהו שאמר ר"ע) מיוסד על ד"ה ענין המקוה בסידור עם דא"ח שם קנו, א ואילך. ובד"ה להבין כללות כוונת המקוה שם קנח, ב ואילך.
- 29. מ' סאה דמקוה . . שהוא ד' יודי"ן של אני לדודי ודודי לי : ראה אוה"ת דרושים ליוהכ"פ שם ע' א'תקעז.
- 30. כשנמשכי' הד' יודי"ן בבחי' מקוה דהיינו בחי' בינה : ראה גם לקו"ת ואתחנן ו, רע"ג. וראה ד"ה זה תרנ"ה: מקוה הוא מקום קיבוץ המים, והנה מים הוא חכמה שהוא שם ע"ב שם ה' במילוי יודי"ן כו' ולכן שיעור מקוה הוא מ' סאה נגד הד' יודי"ן דשם ע"ב, ועצם המקוה הוא בינה כו' דהמקוה והמים שבו מורה על יחוד חו"ב. [וראה לקמן הערה ד"ה: יחוד חו"ג].
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.