תקכה

מיני' רשפי' רשפי אש שלהבת י"ה ותרגום של רשפיה הוא גומרי פי' גומר הוא גחלת⁷ שהוא מקור האש. והנה ידוע מ"ש בס"י ע"ס בלי מה כשלהבת הקשורה בגחלת⁸, שע"ס נק' בשם אש. כי טבע האש לעלות למעלה, כי הנה ד' יסודות הם כנגד ד' עולמות אבי"ע⁹, רוח מים עפר הם נגד ג' עולמות בי"ע, ואש הוא כנגד עולם האצי' שהוא בחי' מדות, והיינו לפי שאור האצי' אין לו כלים להתפשט למטה כמו האש כו', וזהו שנמשל הקב"ה לאש כמ"ש כי הוי' אלקיך אש אוכלה¹⁰, והיינו לפי שהחיות הנמשך מאוא"ס הוא בחי' רצוא ושוב, מטי ולא מטי שאין לו כלי להתפשט למטה, וע"כ נמשל לאש (ע' בלק"ת פ' נצבים בדרוש אתם נצבים¹¹). ושלהבת הקשורה בגחלת, היינו שיש חילוק בע"ס איך שהם נעשים בגילוי בחי' מדות כשלהבת היוצא בגילוי מן הגחלת, לכמו שהם קשורים במקורם טרם שיצאו לידי גילוי כו'. ושרש אהבה זו של נש"י נמשך מבחי' שלהבת י"ה, וע"כ מים רבים לא יוכלו לכבות, כי מה שמים מכבין אש זהו באש שלמטה, אבל לא אש שלמעלה, כי במקור האש אינו שייך כיבוי, כמו למשל שאנו רואים בצור (הנק' קרעמין) אע"פ שמוציאים ממנו אש אינו שייך אצלו כיבוי, והיינו לפי שהוא מקור האש, וכך לפי שאהבה זו נמשך מבחי' שלהבת י"ה אש שלמעלה, וע"כ אינו יכול לכבות, וכ"ש ששרשם נמשך מבחי' רשפי אש שהוא מקור של ע"ס ע"כ לא יוכל לכבות את האהבה, ואדרבה ע"י מים רבים הנ"ל נעשה האהבה לה' חזקה ביותר בבחי' אהבה ותשוקה נפלאה, והיינו שע"י התבוננות איך שהוא רחוק מה' בתכלית ובהבל בא ובחשך ילך עי"ז התשוקה והצמאון לה' הוא ביתר שאת וביתר עז.

וזהו מה שהמבול נק' מי נח, דאין הפי' שהמבול עצמו נק' מי נח, שהרי הוא הי' לשחת את הארץ, רק הפי' שע"י המבול נעשה אח"כ בחי' נייחא וכמ"ש ותרם התיבה¹², שע"י המבול נעשה אח"כ בחי' נייחא והתרוממות התיבה. ובעבודה מים רבים נק' טרדות הפרנסה, וע"י הטרדא אח"כ כשמתפלל עי"ז נעשה התגברות האהבה כו', וכמ"ש ותרם התיבה כי תיבה הוא אותיות התורה ואותיות התפלה¹³, וע"י