תקיט

דש' הוי' הי' יכול להתהוות עולמות הא"ס עד אין שיעור כו', רק בחי' ש' שדי הוא שאמר לעולמו די כו', ומ"מ כתיב ה' מלך ה' מלך כו' הרי מתלבש בחי' ש' הוי' בבחי' ש' שדי מקור הזמן דבחי' מלך מלך ימלוך¹¹, וזהו אין כיוצא שיהי' בלתי בע"ג ובחי' הגבול כאחד, ונמצא זהו כענין שאמרו נמנע הנמנעות¹², להוציא מדעת האומר שרוכב ובלתי רוכב זהו נמנע גם בחק הבורא כ"א שנמנעו הנמנעות ויכול להיות שני הפכים כאלו רוכב ובלתי רוכב כאחד שהרי ה' מלך כו', וזהו השבח דאין כיוצא בו כו'.

ומעתה צ"ל בה' האמירך¹³ כל פי' אלו ומה"ע לשמור את כל מצותיו שנא' בהאמירך. והענין הוא שארז"ל¹⁴* הקב"ה מניח תפילין, תפילין דמארי עלמא מה כתיב בהו ומי כעמך כו' אחד בארץ, פי' וענין התפילין¹⁵ שהקב"ה הוא בחי' קדוש וברוך בחי' ז"א דאצי' ע' בלק"ת בדרוש בהרת¹⁶, והוא מניח תפילין הוא ענין המשכת מוחין לז"א, וכתיב מגיד דבריו כו' וארז"ל במד"ר¹⁷* מה שהוא עושה הוא אומר לישראל לעשות, שפי' בזה שע"י שאמר לישראל לעשות מצות אלו עי"ז מפעילים להיות הוא ית' בעצמו עושה, שע"י שאיש הישראלי מניח תפילין ממשיך שיהי' נמשך המשכת ד' מוחין לז"א, והוא ע"י ד"פ דתפילין קדש רומז¹⁸* על בחי' החכ' והי' כי יביאך בחי' בינה שמע והא"ש הוא בחי' דעת שנחלק לחו"ג, וכן ע"י ציצית להיות הקב"ה מתעטף בציצית וכדומה כו', וזהו¹⁹ האמירך ל' שבח שזהו שבח גדול לישראל שע"י עשיית המצות שעושים עי"ז ממשיכים שיהי' נמשך בחי' מצות שלמעלה, ומתורץ בזה ג"כ ענין לשמור כל מצותיו דכתיב בהאמירך כו'.

אך מה"ע אין כיוצא בו בהאמירך שהרי גם בזה נאמר אחד כו', אך הענין יובן ע"פ מה שנת' במד"ר ע"פ חטא חטאה ירושלים²⁰ וכי עובדי כוכבים ומזלות שעובדים לשמש אינם חוטאים כו' אלא שאינם כלום, והיינו כי ע"י כל דבר שאיש הישראלי עושה ממשיך עי"ז המשכות עליונות כמו שע"י יחוד חו"כ ממשיכים למעלה בחי' יחוד הקב"ה כנ"ל עם כנס"י דלעילא, שלכן מברכין ע"ז ז' ברכות ואומרים ז"פ ברוך אתה הוי' להיות כי ממשיכים ז' בחי' אלו כו', ואפי' גם ע"י דבר שאינו מצוה כלל