תקטז

ע' בתוס' ד"ה ברוך בחולין דצ"ב ע"א, שהרעש הוא מחמת העדר השגתם שלהיותם אינם משיגים לכן הם ברעש ע"ד בן כפר שראה כו' והוא מחמת הסתר היצי' לגבי הבריאה, שרק זו"נ מקננא ביצי', וכ"ש אופנים דעשי' שהרעש הוא עוד יותר גדול⁴⁹, להיותם מרוחקים יותר כמ"ש אופן א' בארץ דתרגומו מלרע, וכ"ש בחי' התענוג שנפל בשבה"כ בדברים גשמי' שהריחוק אינו בערך כלל נגד ריחוק הנ"ל דבי"ע, שזה לא נתברר עדיין, וכנודע המשל מהפלת החומה שכל הגבוה יותר נופל למטה יותר, עכ"פ יצא לנו מזה שמחמת הסתר הגשמי' שמסתתר על בחי' התענוג שיש בו צ"ל הרעש ביתר שאת ויתר עז על בחי' הרעש דחיות ואופנים ג"כ, ורעש אותיות שער שעי"ז יומשך בחי' זה השער כו' כי יש שער בימין⁵⁰* ושער בשמאל שער בימין הוא בחי' זה השער לה', ושער בשמאל הוא בחי' שער רישי' כעמר נקי, וכמו השערה שיונק מהמוח הגם שיניקתה הוא מהמוח, מ"מ חיותה מצומצמת מאד שהרי כשגוזזי' השערות לא יש שום כאב כלל וכלל והיינו להיות כי החיות אשר בהם הוא מצומצם מאד, ועד"ז יובן בנמשל דכתיב קווצותיו⁵¹ תלתלים תלי תלים של הלכות* שקאי על הלכות התורה, דכתיב בהם ג"כ סלסלה ותרוממך שע"י בירור וסלסול השערות להפריד ההלכות שלא יהי' שום קושיא מזה לזה עי"ז מתרומם נפש האדם, ואמנם שרש שרשן של הלכות שבתורה הוא שאורייתא מחכמה נפקת, ובחי' הארת התענוג שמאיר בחכמה הוא ע"י בחי' שערות שאבא יונק ממזלא הוא מזל הח' ונוצר שכל בחי' השערה הוא הארה מצומצמת וכנ"ל במשל כו', אבל בחי' זה השער הוא כמשל השער שהוא שער המשמש כניסה ויציאה, ושער זה הוא עוד שער רחב עד"מ שער החצר שהכל יכולים לעבור דרך בו, וע"י בחי' בירור התענוג שנפל בשה"כ עד שנתלבש בדברים גשמי' דעשי' שמקבלים חיות משמרי אופנים ודרך בחי' המזלות שמשפיעים לכל עשב בפרט, ועושים מזה מצוה אשר צונו עד"מ ציצית מצמר גשמי ותפילין מקלף גשמי, וסוכה מסכך הגשמי, וד' מינים שבלולב מצמחים הגשמים, וע"י עשיית המצוה בדבר גשמי הלזה מגביהי' אותה שתעלה מנפילתה וקבלת חיותה מק"נ להכלל ולהבטל בתענוג העצמי, שזהו שמברכין על המצות אשר קדשנו אשר הוא בחי' הענג העצמי, וע"י בחי' בירור זה יזכה המברר ועושה המצוה לגילוי בחי' זה השער שהוא שער רחב הוא בחי' רחבה מצותך מאד שהם כלים רחבים לקבל גילוי בחי' מאד העליון שז"ע אדם אדמה לעליון שנת' בד"ה קרוב ה' לכל קוראיו וביאוריו⁵²*, וז"ע יתרון אור מתוך החשך דוקא, וע"ד