תקיא

אמר הקב"ה שמע ישראל אנכי ה' אלקיך, השיבו ישראל ה' אלקינו, לא יהי' לך כו' השיבו ישראל ה' אחד, ונמצא כי ה' אלקינו ה' אחד הוא קיבול על ב' דברות דאנכי ולא יהי' לך, ופי' הג' בענין אחד שהוא מצוה בפ"ע, והוא מצות ליחדו שיוצא מפסוק¹⁰* שמע ישראל כו' ה' אחד, והיינו כי ב"נ אינם מוזהרים על השיתוף כמ"ש הרמ"א באו"ח ססי' קנ"ו, והגם דכתיב באדה"ר ויצו, וארז"ל אין¹¹* צו אלא כו', מ"מ לא נצטוו על השיתוף רק ישראל כמ"ש שמע ישראל כו' ה' אחד שז"ע מצות לייחדו¹².

וצ"ל ההפרש בין עבודת כוכבים ומזלות לבחי' השיתוף¹³, הנה ארז"ל¹⁴* דקרו לי' אלקא דאלקי', והיינו כי הם אומרים רם על כל גוים ה' על השמים כבודו, שלהיותו רם ונשא¹⁵* הוא רק על השמים כבודו אבל הארץ עזב בידי המזלות ומערכות אלקות, כי השפלה לפניו ית' להשפיל א"ע בעלולים השפלים כמו הארץ וכל אשר בה, וזהו לפי סברתם שהם חושבים שהבריאה היא בבחי' השתלשלות עו"ע¹⁶*, אבל באמת אינו כן כי המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ כתי', שלהיותו מגביהי לשבת לכן הוא משפילי לראות בהשגחה פרטית בשמים ובארץ בשוה, דהן אמת שארז"ל¹⁷* אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה המכה בו ואומר גדל שזהו בדרך השתלשלו' עו"ע, אבל מ"מ הבריאה אינו בדרך עו"ע כלל וקמי' ית' כחשיכה כאורה שוין וכשם שהארץ היא השפלה גם לפי דעתם כן באמת גם השמים הם בחי' השפלה וכמ"ש היושבי בשמים שהקשו בזהר¹⁸* דהל"ל היושב בשמים, אלא שזהו בחי' המשכת והשפלת בחי' היו"ד בבחי' שמים שזה נחשב כמשל הישיבה שע"י שהאדם יושב עד"מ הנה עי"ז נשפל כמלא קומתו כן בחי' המשכת היו"ד לבחי' שמים נחשב לבחי' השפלה, וכ"ש לגבי' ית' שכחשיכה כאורה שוין