ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואל‏תרל"ט ח"במאמריםאת ה' האמרת כו'תקי

תקי

את ה' האמרת כו'

בס"ד ש"פ תבא ט"ל.

את הוי' האמרת¹ היום כו' ולשמור חוקיו ומצותיו, וה' האמירך היום כו' ולשמור כל מצותיו, והקשה באוה"ח, מה שייך בשבח האמירך שהוא שבח הקב"ה לישראל שבח דלשמור כל מצותיו, שהרי זה שייך רק בשבח נש"י להקב"ה שהוא ענין אומרו ולשמור חוקיו ומצותיו כו' והיינו שהוא בחי' קבעומ"ש, אבל מה שייך ענין זה בשבח הקב"ה מה שמשבח לישראל. אך הענין² יובן בהקדם פי' האמרת שיש בו ג' פירושים הא' מל' שבח ורוממות הב' לשון לבוש כמ"ש בצע אמרתו ות' בזע פורפירא דילי'³, הג' לשון אמירה ודבור. ונבין תחילה פי' האמרת⁴ שפי' רז"ל⁵* ל' שבח אתם עשאוני חטיבה אחת בעולם אף אני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם, אתם עשאוני חטיבה אחת בעולם שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, אף אני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ, ובשניהם נא' אחד, וצ"ל מה"ע אחד. הנה רבו הפי' בתי' אחד, ובכלל יש בו ג' פי' הא' הוא כמארז"ל במד"ר⁶* אחד אין כיוצא בו (ועמ"ש במ"א⁷ בענין ודברים אחדים שדברו על ה' אחד ועל אחד הי' אברהם), וצ"ל לכאורה מהו השבח שאין כיוצא בו, והאיך יעלה על לב איש ח"ו שיש כיוצא בו, גם צ"ל איך הוא בשבח דהאמירך שהוא השבח שהקב"ה משבח את ישראל⁸, ענין אין כיוצא בו, הב' פי' אחד ע"ד שארז"ל במד"ר⁹* מהיכן זכו ישראל לק"ש ממ"ת,

הערות

1. את ה' האמרת : מיוסד על ד"ה זה באוה"ת תבוא ע' תתרנז-ח. וראה גם שם (כרך ה) ס"ע ב'סט-ע. וחלקו מיוסד על לקו"ת שלח מו, ד ואילך [ד"ה אני ה"א]. ואוה"ת האזינו ע' א'תש [ד"ה ראו עתה]. מאמר זה (עד לקמן פיסקא: ”ועתה י"ל הפי' השני" בתוך המאמר דש"פ נצו"י) נמצא בשינויים בסה"מ תרל"ב ח"ב ע' תעו ואילך. וכאן הוא עם הגהות נוספות מכ"ק אדמו"ר מהר"ש שנרשמו בס' תרל"ט [ולהלן יצויין בעז"ה המקומות שבהם ניתוספו ההגהות]. וראה גם מהדו"ק של המאמר בסה"מ תרל"ב שם ע' תע ואילך. חלק מהמאמר נמצא בשינויים ובתוס' הגהות בסה"מ תרל"ו ח"ב ע' תקפג [ד"ה ראו עתה]. וראה גם בהמשך תער"ב ח"א ע' שפ. עניני המאמר נמצאים בשינויים והוספות בסה"מ תרע"ח ע' תיא ואילך. תרפ"ו ע' קנא ואילך [ד"ה כל המאריך]. סה"מ מלוקט ח"א ע' נב ואילך [ד"ה מים רבים תשי"ז]. ד"ה כנשר יעיר תשכ"ב. לתחילת המאמר ראה גם ד"ה את ה' האמרת בהמשך תער"ב ח"א ע' שפ. המאמר דתרל"ב נדפס בקונטרס בפ"ע (קה"ת תשכ"ב) בתוס' הערות ומ"מ מכ"ק אדמו"ר זי"ע שבאו כאן באותיות בולטות. [בסה"מ תרע"ח ובסה"מ מלוקט שם, נדפסו ג"כ הערות נוספות מכ"ק אדמו"ר זי"ע על מאמר זה. וגם הערות אלו נכללו כאן]. וראה גם לקמן הנחת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ממאמר זה.
2. אך הענין יובן בהקדים : בהבא לקמן (עד פיסקא: וביאור הענין) ראה אוה"ת תבוא שם ע' תתרנז-ח.
3. כמ"ש בצע אמרתו ות' בזע פורפירא דילי' : ראה גם לקמן בהנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב (ריש ד"ה את ה' האמרת הב' מש"פ נצבים) ובהמ"מ שם.
4. שיש בו ג' פירושים . . ונבין תחילה פי' האמרת : שורות אלו ניתוספו בגוכי"ק תרל"ט שם.
5. שפי' רז"ל : ברכות ו, סע"א. במדב"ר פי"ד, ד.
6. כמארז"ל במד"ר : נשא פ"י, ה.
7. וע' מ"ש במ"א : ראה לקו"ת לג"פ רד"ה ויאמר ה' הן עם. [אוה"ת נח (כרך ו) תתרסה, סע"א].
8. שהוא השבח שהקב"ה משבח את ישראל : תיבות אלו ניתוספו בגוכי"ק תרל"ט שם.
9. שארז"ל במד"ר : ראה דברים רבה פ"ב, לא: א"ל שמע ישראל אנכי ה"א, נענו כולן ואמרו ה"א ה' אחד. — ומה שמחלק בפנים לשנים: אנכי — השיבו ה' אלקינו, לא יהי' לך — השיבו ה' אחד. אולי י"ל שהוא ע"פ הירוש' (ברכות פ"א ה"ה) דעשה"ד כלולים בק"ש: אנכי ה"א — שמע ישראל ה"א. לא יהי' גו' על פני — ה' אחד. וס"ל דהמדרש רבה כאן קיצר, וד"ת כו' ועשירים במק"א. [וראה לקמן במאמר זה הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע, פיסקא ד"ה הנה באחד].

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.