ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואל‏תרל"ט ח"במאמריםולא אבה כו'תקד

תקד

עומ"ש כו'. אך לע"ל כתי' והי' הוי' למלך על כל הארץ, והיינו לפי שכתי' כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם א', ויקבלו כולם עליהם עומ"ש וע"כ נאמר והי' ה' למלך על כל הארץ כו'. וזהו למען הקים אותך היום לו לעם.

אך בלעם הוא בלא עם, והיינו שלא רצה להיות בבחי' עם ולקבל עליו עומ"ש ויהי' בטל לאלקות כו', רק רצה שיהי' בחי' נפרד וילך אחר תאוות גשמיות, ועכ"ז יקבל ג"כ השפעת האלקות כו' ואיך יכול להיות זה, והיינו שיקבל מבחי' רם, כי לא אדם הוא למעלה מבחי' כמראה אדם, אשר שם כחשיכה כאורה ואם צדקת מה תתן לו כו', והיינו שהי' מקטרג שגם ישראל אינם מקבלים עליהם עומ"ש כו'. אך לא אבה הוי' אלקיך לשמוע אל בלעם, והיינו לפי שכך עלה ברצונו להתצמצם ולהתלבש דוקא בבחי' כמראה אדם שיהי' מלך על עם דוקא, וכענין כד סליק ברעותי' למברי עלמא והיינו שכך עלה ברצונו כו'. וזהו ולא אבה, אבה היינו בחי' רצון, וכ"כ למה, ביאר הכתוב מצד כי הוי' אלקיך8 שהוי' אלקיך ממש שורה בכל נפש, שבכל נפש יש בחי' הארה משם הוי' ממש וכמ"ש כי חלק הוי' עמו, ועוד ראי' שהרי כתי' ועל הכסא9 דמות כמראה אדם עליו מלמעלה הוא דמות כבוד הוי', הרי בחי' כמראה אדם הוא בחי' הוי' כו', וכתי' נעשה אדם בצלמנו כדמותנו כו', הרי מבואר שבכל נפש יש הארה מש' הוי' ממש ועמ"ש בלק"ת בד"ה ראה אנכי10.

וביאור ענין זה, כי הנה פי' הוי', יו"ד חכ', ה' בינה, וא"ו מדות כו'. והנה על היו"ד יש ג"כ קוץ שהוא למעלה מבחי' יו"ד כו', וביאור ענין מהו קוצו של יו"ד, הנה כתי' והחכמה מאין תמצא דהיינו שאינו בדרך השתל' כו', כי מחכמה ולמטה נק' בחי' השתלשלות כמו מחכמה לבינה ומדות שאינו דבר חדש רק גילוי ההעלם, אבל התהוות החכמה מלמעלה מהחכמה אינו בחי' העלם וגילוי אלא שהוא דבר חדש לגמרי ואינו מושג ומובן כלל איך נתהוה שכל זה. וכן כשלומד מסכת אחת בעיון ושגורה בפיו וכאלו מונחת אצלו בקופסא ואח"כ כשעוסק בענין אחר או לומד מס' אחרת אעפ"כ כשרוצה נזכר11 על כל מסכת ההיא שלמד תחלה, הרי ע"כ צ"ל שישנה במוחו ושכלו גם בעת שאינו מהרהר בה כלל, והיינו במקור השכל וא"כ איך ומה הוא מהות שכל זה שיש אצלו אף כשאינו מחשב בה כלל הרי אין זה מושג כלל איך ומה הוא, וע"כ נק' בחי' אין כו'. וזהו והחכמה מאין תמצא שהתהוות החכמה הוא מבחי' אין מבחי' שאינו מושג ומובן כלל, ולכן בחי' קוצו של יו"ד הוא בחי' רמז בלבד שאינו

הערות

  1. 8. וכ"כ למה, ביאר הכתוב מצד כי הוי' אלקיך : בהבא לקמן ראה לשון הלקו"ת תצא שם.
  2. 9. ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם . . כי לא אדם . . אדם . . ג' קוין : ראה בכ"ז בארוכה תו"א יתרו עב, ד ואילך. סה"מ תרל"ב ח"א ע' יב. וס"ע טו-ז. ובכ"מ.
  3. 10. ועמ"ש בלק"ת בד"ה ראה אנכי : דף יח, א ואילך.
  4. 11. כשלומד מסכת . . ואח"כ . . לומד מס' אחרת אעפ"כ כשרוצה נזכר : ראה משל זה בארוכה בלקו"ת הוספות לס ויקרא נב, סע"ג-ד. מאמרי אדה"ז ענינים ע' שכא. מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"ב ע' תתקכא. דרך מצותיך קלו, א. אוה"ת ויקרא (כרך ב) ע' תשג. וע' תשו-ז. סה"מ תרמ"ז ע' מח.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.