תקא

כלל. וזהו ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה, ששם אפי' דבור חשוב כמעשה שאין שם שינוים כלל, והיינו שזהו החילוק בין ממכ"ע לבחי' סוכ"ע, כי בבחי' ממכ"ע פועל העלאת מ"ן לשנות סדרי ההמשכה וע"כ יכול להיות השתנות עפ"י אופן מעשה התחתונים, משא"כ בבחי' סוכ"ע אין שם שינוי כלל, לפי שקמי' כחשיכה כאורה שוין.

והנה בזה יובן ענין גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, והיינו לפי שתלמוד הוא מבחי' סוכ"ע שלמעלה מבחי' אדם ששם אפי' בחי' דבור חשוב כמעשה, שהרי התלמוד מבאר פי' התרי"ג מצות ונודע כי תרי"ג מצות דאורייתא וז' דרבנן הוא תר"ך עמודי אור¹⁴ שהוא בחי' כתר בחי' סוכ"ע, וע"כ אעפ"י שהדבור אינו חשוב כמעשה אך הדבור של תורה הוא חשוב כמעשה, מאחר שמדבר איך לעשות, וא"כ זה המעלה גופא של בחי' מעשה שמלובש כח פנימי' יותר עליון זהו ג"כ בתורה, וזהו גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, והיינו שגם בתורה יש המעלה של מעשה כו'. וזהו שהתורה נק' חרב פיפיות, והיינו ב' בחי' פיות, פה של ממכ"ע ופה של סוכ"ע. ולהבין ענין בחי' ב' פיות אלו, הענין הוא דהנה יש שני בחי' אותיות, אתוון זעירין ואתוון רברבין, והנה אתוון זעירין זהו ענין מ"ש בהבראם בה' בראם ה' זעירא, והיינו לפי שהוא רק מבחי' הארה בעלמא, ושם הקטנה רחל שם ה' קטנה כו', שהתהוות העולמות מבחי' קטנות וצמצום אתא קלילא דלית בי' מששא כו', וזהו ענין פה של בחי' ממכ"ע, אך יש בחי' אתוון רברבין וכמ"ש פום ממלל רברבן שהוא בחי' אותיות שמאיר בהם גילוי אוא"ס הסוכ"ע כו', וזהו ענין שיש בתורה ג"כ וכמ"ש והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום, ששרש התורה הוא מבחי' אנכי מהותו ועצמותו ממש, וע"כ גם זאת המעלה שבמעשה שהוא שמלובש כח פנימי' ישנו ג"כ בתורה וע"כ גדול תלמוד מפני שמביא לידי מעשה כו'.

קיצור. איש ואדם ז"ע מדות, ושם שייך שינוי' אבל למעלה מבחי' איש ואדם לא יש שם שינוי' כלל, וז"ע הבקשות שבש"ע הגם כי מזונותיו קצובי' בר"ה עכ"ז יכול להיות שיתעכב, וזהו אדם נידון בכ"י, וכ"ז הוא בבחי' ממכ"ע אבל בבחי' סוכ"ע אין שם שינוי' כלל, וז"ע מעמה"צ ששרשם בבחי' הכתר בחי' סוכ"ע, ומ"מ המביא לידי מעשה זהו תלמוד שמפרש ענין המעשה איך לעשות, ולכן גם בתלמוד עצמו יש כח זה וזהו ענין פום ממלל רברבין, והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך שבד"ת הכתוב מדבר כו'.