תצז

ששייך שינה הוא רק בבחי' מדות עליונות, אבל בעצמות אוא"ס אין שייך שם שינה כלל, וכמ"ש הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל שאין שייך שם שינה כלל, וכמשארז"ל יוחנן כה"ג ביטל את המעוררין⁴ וכי יש שינה לפני המקום, כי ענין בחי' שינה כבי' אינו שייך אלא בבחי' מקום שהוא בחי' מדות עליונות שהם מקור לזמן ומקום, אבל לפני המקום אין שייך שם שינה כלל כו', וזהו ולבי ער כו'.

והנה בעבודה ענין שינה זהו שאעפ"י שישנו כל הכחות בהעלם, דהיינו שאעפ"י שנפש האדם משכלת ומתבוננת בגדולת אוא"ס ב"ה שכשמו כן הוא אין לו סוף ואין ערוך אליו כו' וכולא קמי' כל"ח, ואי לזאת תכלה אליו הנפש ממש בבחי' ביטול ממש להיות גילוי אוא"ס ב"ה למטה כמו למעלה, ומ"מ עכשיו אותותינו לא ראינו שאינו נראה ונגלה גילוי אוא"ס ב"ה הסוכ"ע בבחי' גילוי ממש בנפש האדם להיות התפעלות הנפש כו', מחמת שאינו מאיר בגילוי, אך אעפ"כ ולבי ער היינו בחי' פנימיות הלב בחי' רעו"ד שם הוא מאיר בגילוי בחי' אוא"ס ממש. וזהו כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו היינו שאעפ"י שכרע שכב דהיינו בגלותא שהוא בבחי' שינה, מ"מ הוא כארי ששוכב כו', וכמו שאנו רואים שאעפ"י שהארי ישן מ"מ מתייראין ממנו להגיע אליו, כך נש"י אעפ"י שאני ישינה אך מ"מ ולבי ער וזהו כארי כו'. משא"כ כרע רבץ קאי על זמן שבהמ"ק קיים שאז הוא כרע רבץ שאין שם בחי' שינה כלל אפי' בבחי' חיצוני' הלב שהי' מאיר בהם גילוי אלקות ממש כו'. וזהו מ"ש כאן ובשכבך ובקומך, שע"י אותיות התורה נמשך גילוי אלקות גם בשכבך בגלות כו'.

ובקומך קאי על לע"ל, דהנה כתי' נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל, והקשה בזהר הא כתי' ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת⁵ ותירץ שמ"ש לא תוסיף קום היינו מעצמה כמו כל הקימות שהי' מלמטה שמעצמה היא קמה לפי שהיו כל הגליות על זמן, כמו גלות מצרים ת' מאות שנה, גלות בבל שבעים שנה, וכיון שכלה הזמן ממילא היא תקום, משא"כ לע"ל לא תקום מצד עצמה אלא קודב"ה יוקים לה מעפרא ומגלותא. וזהו ובקומך שע"י התורה יהי' להם קימה כו' רק שלע"ל יהי' גילוי פנימיות התורה וכמ"ש ישקני מנשיקות פיהו כו'.

קיצור. כרע רבץ הוא בזמן שבהמק"ד קיים, וכרע שכב הוא בזה"ג כי שכיבה גורם לשינה, שאני ישינה כו', ומ"מ לבי ער בבחי' פנימיות הלב, וגם בזמן השכיבה נמשל כארי ששוכב שהכל יראים ממנו גם כששוכב כך בנש"י ולבו של הקב"ה ער שגם בהיותם כו' לא מאסתים כו', וזהו ובשכבך יש כ"ב ך"ב אותיות התורה, ובקומך קאי על ער שקוב"ה יוקים לה מעפרא, שיהי' קימה שלימה, וזהו ע"י פנימיות התורה שיתגלה לע"ל טעמי תורה כמ"ש רש"י ע"פ ישקני מנשיקות פיהו.