תצו

[כרע שכב כארי] ובשכבך ובקומך כו' (ג)

בס"ד. (ש"פ שופטים, ט"ל).

[zman_begin][שופטים][zman_end]

ט) ובשכבך ובקומך, הנה כתיב כרע שכב כארי¹ וכלביא מי יקימנו וארז"ל בקשו לקבוע פ' בלק בק"ש מפני שהוא מעניינא דבפ' ק"ש כתיב ג"כ ובשכבך, ופעם כתיב אצל הברכות של יעקב כרע רבץ כארי וכלביא מי יקימנו. והנה החילוק שבין כרע רבץ לכרע שכב הוא, כי כרע רבץ הוא בזמן שבהמ"ק קיים וכרע שכב הוא בזמן שאין בהמ"ק קיים, כי הנה שכיבה גורם לשינה וכמ"ש וישכב וירדם. והנה גלות נמשל לשינה כמו למשל שאנו רואים שבשינה ישנו בו כל הכחות כמו שהוא ער ממש רק שהם בו בהעלם² והסתלקות אל עצמות נפשו כמו ראי' ושמיעה כו', וכך גלות נמשל לשינה, וכמ"ש אני ישנה בגלותא, אותותינו לא ראינו, שאינו מאיר בגילוי בחי' ראי' שהוא בחי' נבואה כמו בזמן שבהמ"ק קיים שהי' מאיר בחי' נבואה באספה"מ או באספשא"מ, אבל מ"מ הי' מאיר בהם נבואה וכמ"ש וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב, עין יעקב הוא בחי' נבואה³, אבל בגלות אינו מאיר בחי' נבואה אותותינו לא ראינו כו' אין עוד נביא כו'. וזהו אני ישינה בגלותא כו' לפי שקודב"ה בגלותא סליק לעילא לעילא כו', אך ולבי ער, לבי הוא קודב"ה וכמ"ש צור לבבי וחלקי אלקים לעולם, שהקב"ה נק' צור לבבי כו' וכמ"ש בזהר שכמו שהלב פליג לכל שייפין כך הקב"ה איהו ממכ"ע וסוכ"ע ומחי' את כולם כו', והיינו שזה