תצג

[ברזל בברזל יחד] והנה בתורה יש ב' בחי' (ב)

בס"ד. (ש"פ ראה, ט"ל).

[zman_begin]ראה[zman_end]

וא"ו) והנה בתורה יש שני בחי' תושב"כ ותושבע"פ¹, לפי שהתורה היא בחי' ממוצע בין אוא"ס לעולמות כמו המוח כו' ובכל ממוצע צריך שיהי' בו משני הבחי', וזהו ענין תושב"כ ותושבע"פ, תושב"כ הוא בחי' ח"ע, ותושבע"פ הוא בחי' ח"ת שהוא מקור לעולמות מל' פה תושבע"פ קרינן לה שהוא מקור לבי"ע כו'. וכמו שתושב"כ ותושבע"פ הם ב' בחי' שיש בבחי' הממוצע, כמ"כ בתושב"כ ושבע"פ עצמן יש ג"כ ב' בחי', והוא מ"ש בכתהאריז"ל בפי' הנוסח ועל תורתך שלמדתנו² שיש שני בחי' דהיינו התורה כמו שהיא למעלה שהוא בחי' תורתך, ושלמדתנו שנמשכת למטה כו'. והנה צריך שיהי' בחי' יחוד תושב"כ ותושבע"פ.

וזהו ענין ברזל בברזל יחד³ כמו שע"י שמשחיזין ברזל בברזל יחד נעשה חד שעי"ז מחדדין כו', כך שני ת"ח העוסקים בהלכה עי"ז ששנים יושבים ועוסקים בד"ת עי"ז נעשה יחוד כו' כי כיון שהם שנים וזה מקשה וזה מתרץ ממילא עי"ז נעשה המשכה חדשה וממציאים דין חדש כו', וזהו למשל כמו היחוד שע"י היחוד נעשה המשכה חדשה כו', כך ע"י התורה של שנים שעוסקים בד"ת ממשיכים מוחין חדשים בבחי' ח"ע ג"כ. וזהו ע"ד מ"ש המחדש בטובו בכל יום תמיד מע"ב היינו שבכל יום נעשה המשכה חדשה כו' וכמו שיש י"ב צירופי הוי' שבכל שעה נעשה צירוף חדש⁴, הנה אין הצירוף של שעה זו כמו של שעה זו ובכל שעה נעשה צירוף חדש ממש, עד"ז יובן בתורה במכ"ש, והיינו שכמו ביחוד חיצוני דחו"ב נמשך בחי' חידוש הישנות בכ"י, כ"ש שביחוד פנימי דחו"ב שע"י התורה נמשך זיווג חדש⁵ בכ"י. והארה מבחי' זיו תורתן ועבודתן זהו מה שנמשך בג"ע הארה חדשה בכ"י, ובזה יובן מה שיש כמה נשמות שיושבין שם יותר מג' אלפים שנה⁶ הנה בכל יום הלימוד אינו כמו שלמד תורה עתה אלא שבכל יום נמשך השגה חדשה כו' מזיו תורתן שלמדו