תצא

כי אורייתא מחכ', ובחכ' שורה אוא"ס, ואורייתא היכלא עילאה דקוב"ה, ולכן תלמוד גדול, וגם מביא לידי מעשה ע"ד כמו שכלליות החיות שורה במוח ומשם מתפשט ההארה לכל הרמ"ח איברים כו'.

(ד) ולהבין זה בתוס' ביאור ענין שאעפ"י שהעיקר כדי שיהי' המשכת אוא"ס הוא ע"י מעשה המצות ואעפ"כ תלמוד גדול לפי שהוא כלי, שלכאורה אינו מובן זה דלפי הנ"ל הי' צריך שיהי' מעשה גדול לכל הדיעות לפי שהוא עיקר הממשיך. י"ל זה ממה שא' משה שש מאות אלף רגלי¹⁷ העם אשר אנכי בקרבו שהיו ישראל בחי' רגל לגבי משה, והנה אעפי"כ במעשה העגל שחטאו ישראל כתי' לך רד וארז"ל רד מגדולתך כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל, ופי' גדולה היינו מ"ש גדול ה' ומהולל מאד ולגדולתו אין חקר שהי' מאיר במשה בחי' גדול הוי' כו' שמשה נתנבא בזה אספקלרי' המאירה¹⁸ שהי' בחי' חכ' כו', והנה הגדולה הזו מה שהי' מתנבא באספה"מ הוא בשביל ישראל וכיון שחטאו ישראל ניטלה ממנו האור ולא נשאר אצלו כ"א חלק א' מאלף כו', נמצא שעיקר הממשיך אצלו בחי' גילוי אוא"ס הוא נש"י ואעפ"כ הגילוי הי' במשה ולא בישראל שלא היו בערך למשה כלל, אעפ"י שהם המשיכו במשה כל הגילוי הזה, וזהו שנק' בחי' רגל והיינו כמו הרגל שהוא מעמיד את הראש כו' ואעפ"כ עיקר הגילוי הוא בראש דוקא, וזהו שמצות נק' בשם רגל וכמ"ש והארץ הדום רגלי כי הוא קאי על מעשה המצות כו', ובזה יובן ג"כ ענין תלמוד גדול, אעפ"י שמעשה המצות ממשיכים את גילוי אוא"ס בחי' עושין רש"מ מ"מ עיקר הכלי הוא תורה דוקא.

קיצור. דוגמא לדבר ישראל היו בחי' רגל משה שהי' הראש, והגדולה ניתן לו בשביל ישראל דוקא, ולכן כשחטאו א"ל רד מגדולתך כו', ועכ"ז הי' השראת הגדולה במשה דוקא, הגם שהממשיכים הגדולה היו ישראל, כן הגם כי ע"י מעשה דוקא נמשך המשכת אוא"ס מ"מ ההשראה הוא בתורה דוקא כו'.

ה) ובזה יובן מה שארז"ל¹⁹ במדרש איכה ויתר הקב"ה על ע"ז וג"ע וש"ד ולא ויתר על ביטול תורה, שלכאורה אינו מובן זה שעל שלשה עוונות אלו שהם חמורים מאד שיהרג עליהם ולא יעבור ויתר ועל ביטול תורה לא ויתר כו'. אך לפי הנ"ל יתורץ היטב, דהנה ג' עוונות אלו הוא היפוך ג' קוין תורה ועבודה וגמ"ח