תצ

אדם בג' קוין¹² שהוא כמשל חכם גדול שצריך להשפיל א"ע ולהסביר למשל את השכל לקטן שצריך לצמצם א"ע ולהניח שכלו הגדול בכדי שיוכל להבין גם הקטן כו', וכמו"כ ויותר מכן לאין קץ הצמצום של אוא"ס שצמצם אורו הגדול כדי שיהי' מקור לעולמות בע"ג, וכדי שיהי' בחי' צמצום זה זהו ע"י הצמצום שבנפש האדם מה שמצמצם א"ע ומניח שכלו ועושה רצה"ע בלי שכל וטעם עי"ז ממשיך מלמעלה ג"כ שיהי' התגלות רצה"ע בבחי' צמצום עצמותו שיתצמצם עצמו בבחי' כמראה אדם כו'. וזהו ענין מעשה גדול לפי שע"י מעשה שהוא בחי' כפי' והכרח עי"ז ממשיך מלמעלה שיהי' התגלות רצה"ע בהשתלשלו' העולמות. וזהו ענין עושין רצונו ש"מ¹³, שע"י מעשה המצות ממשיכים רצה"ע בבחי' מקום וזמן כו' שיהי' בחי' מקום וזמן כו'.

והנה אף שע"י מעשה המצות ממשיכים גילוי אוא"ס, הנה הכלי לזה הגילוי הוא בחי' תורה כי אורייתא מח"ע נפקת, ואוא"ס שורה בחכ' וכמ"ש הוי' בחכ'¹⁴, לפי שחכ' הוא בחי' כח מ"ה ביטול במציאות ממש, שביטול של מעשה המצות הוא רק בחי' ביטול היש לבד, משא"כ הביטול שבחכ' הוא בחי' ביטול במציאות ממש, וע"כ שורה שם אוא"ס כי אין אוא"ס שורה אלא דוקא במי שבטל אליו, וזהו שאוריי' מח"ע נפקת נק' היכלא עילאה דקודב"ה והיינו כמו בהיכל ששם משכן המלך כמו"כ באורייתא הוא המשכת הגילוי אוא"ס. והגם שע"י מעשה המצות ממשיכים את הגילוי אבל מ"מ הכלי לזה הוא בחי' תורה¹⁵ כמו למשל כשממשיכים את המלך צריכים להביא את המלך בהיכל, וההיכל הוא בחי' תורה, הגם כי אוא"ס הוא למעלה גם מבחי' חכ' מ"מ חכ' הוא הכלי לגילוי אוא"ס, וכמו מבשרי אחזה אלק' שעיקר השראת הנפש הוא במוח הגם שהנפש היא למעלה מבחי' שכל מ"מ הוא שורה במוח, ואח"כ מהמוח מתפשט לרמ"ח אברים כו', וכמו"כ עיקר הכלי לגילוי אוא"ס הוא בחי' תורה, ואח"כ מתפשט לרמ"ח פקודין כי רמ"ח פקודין הוא רמ"ח אברים דמלכא שהם מקבלים חיות מבחי' מוחין שבראש כו' שהוא בחי' תורה, וזהו ענין תלמוד גדול שמביא לידי מעשה שמבחי' תורה נמשך אח"כ לרמ"ח פקודין כו', וזהו שתלמוד נק' קדה"ק¹⁶ והיינו כי בקדה"ק שם הוא שורה גילוי אוא"ס וכמו בק"ק של בהמ"ק שהי' שם השראת אוא"ס כו', וכך תלמוד נק' ק"ק לפי ששם גילוי אוא"ס, וכן חכ' נק' ק"ק לפי שבחכ' שם שורה אוא"ס כו'.

קיצור. וע"י בחי' הכפי' במעהמ"צ עי"ז מעוררים צמצום הראשון בכדי שיהי' מקור לסוכ"ע וממכ"ע ולכן מעשה גדול, ומ"מ המשכת האור הוא בתורה,