תפט
למרוד בו10, א"כ הוא למעלה מן הטעם ודעת לכן הי' צריך להיות מחייתו ג"כ בבחי' הביטול שלמעלה מן הטעם כו', ולא להביא קרבנות שהם ע"פ טעם ודעת.
ועוי"ל שבכל עשיית המצות המעשה עיקר וגדול יותר מהכוונה, שהרי אם יכוון בכל הכוונות דאכילת מצה, או הנחת תפילין, ולא יאכל בפו"מ מצה הגשמי, או שלא יניח תפילין בראשו וזרועו לא ימשיך עי"ז כלום, ולא יקיים המצוה, משא"כ כשאוכל מצה או מניח תפילין ולא יכוון כלום הרי קיים המצוה, רק שעשאה שלא כדבעי שהרי מצוה בלא כוונה כגוף בלא נשמה, ומ"מ ה"ה מצוה ונמצא כי העיקר היא המעשה כו'. וזהו שק"ש היא כלליות כל המצות, שהרי כתי' וזאת המצוה כו' שמשמע כל המצות ונא' אח"כ ק"ש11, אלא מפני שק"ש היא כללות כל המצות לפי שק"ש היא בחי' קבעומ"ש שמקבל ע"ע בחי' עול וכמשארז"ל למה קדמה פ' שמע לוהא"ש כדי שיקבל עליו עומ"ש תחלה ואח"כ יקבל עליו עומ"צ, שצריכה להיות תחלה קבעומ"ש ואח"כ קבלת עומ"צ, וכמו שהי' מתחלה בשעת מ"ת שהקדימו נעשה לנשמע, נעשה הוא בחי' קבעומ"ש ואח"כ נשמע, וכך ק"ש הוא בחי' קבעומ"ש, וע"כ הוא כללות כל המצות כו'. וזהו ענין מעשה גדול, שכל עיקר המעלה של מעשה הוא מחמת הכפי' וביטול הרצון כו'.
קיצור. מעשה מל' גט מעושה, ל' כפי' והכרח, והיינו כי זהו מלמעלה משכל המושג, ולכן אל יאמר אי אפשי אלא אפשי ואבי שבשמי' גזר, ולכן שמוע מזבח טוב, ובכל המצות העשי' גדול יותר מהכוונה, וכענין הקדמת נעשה, ולכן קודם שמע שהוא קבעמ"ש נא' וזאת המצוה, והיינו כי זהו העיקר דכל המצות כו'.
ג) והנה ע"י כפי' וביטול הרצון שבנפש עי"ז ממשיך למעלה ג"כ בחי' כפי' והכרח, דהנה כתי' ועשיתם אותם מעלה אני עליכם כאלו עשאוני, דהנה באמת עצמות אוא"ס הוא למעלה מגדר עולמות בחי' ממכ"ע ואפי' מבחי' סוכ"ע, דהנה עולם הוא בבחי' גבול ומדה וכיון שסוכ"ע בחי' מקיף לעולם שהוא בבחי' גבול ומדה ממילא הוא ג"כ בבחי' מקור לגבול, ואוא"ס הוא בלתי בע"ג בתכלית ואין ערוך אליו כו' אפילו כטפה בים אוקיינוס, לפי שטפה בים הוא ג"כ ערך שיכולים לשער כמה טפות יש בים כו', וזהו שעש"מ נק' מילין דהדיוטא וכמ"ש בזהר לאו אורחא דמלכא לאשתעי במילין דהדיוטא כו', וכדי שיהי' מקור לבחי' סוכ"ע וממכ"ע הוצרך להיות צמצום שנתצמצם אורו הגדול העצמי ולא נשאר רק בחי' רשימו בעלמא, ואח"כ נעשה בחי' סוכ"ע וממכ"ע, וכדי שיהי' בחי' צמצום האור העצמי ויניח אורו הגדול עד שיהי' מקור לעולמות כו' בחי' ועל הכסא דמות כמראה אדם שהוא בחי' ציור
הערות
- 10. שעמלק יודע את רבונו ומתכוין למרוד בו : עד"ז הובא בכ"מ בדא"ח, ראה תו"א תצוה פג, סע"ד. פה, ד. וראה סה"מ תרל"ב ח"א ע' קטו. [ובהנסמן ע"ז שם].
- 11. שק"ש היא כלליות כל המצות . . וזאת המצוה . . ונא' אח"כ ק"ש : ראה בכ"ז בארוכה לקו"ת ואתחנן ט, א ואילך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.