תפז

מעשה גדול² כו'. ולכן בפ' ראשונה נא' מתחלה תלמוד ואח"כ בחי' מעשה כמו שהוא עכשיו, אבל בפ' שני' שהוא קאי על לע"ל³ נא' מתחלה מעשה ואח"כ תלמוד.

ולהבין כ"ז היטב י"ל מתחלה הפי' של תיבת ושננתם, דהנה הפי' הפשוט הוא ושננתם הוא לשון לימוד לשון משנה, והב' הוא לשון חץ שנון⁴ שהוא לשון חידוד וכמשארז"ל ע"פ זה שיהיו ד"ת מחודדין בפיך כו', והיינו שיהיו ד"ת בבחי' חידוד ופלפול.

וזהו מ"ש ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני רעהו⁵ כו' (משלי ך"ז י"ז), והנה פי' ברזל בברזל, דהנה כתי' ארץ אשר אבניה ברזל וארז"ל א"ת אבני' אלא בוני' שהוא ענין ת"ח שעוסקי' בבנינו של עולם וכמשארז"ל ת"ח מרבים שלום בעולם שנא' וכל בניך למודי הוי' ורב שלום בניך א"ת בניך אלא בוניך כו', וזהו פי' ברזל בברזל יחד שצ"ל דוקא שיהיו שני ת"ח עוסקי' בהלכה לפי שהם מחדדין זה את זה, לפי שאינו דומה שנים שעוסקים בתורה לאחד וכמשארז"ל שנים שיושבין ועוסקים בתורה שכינה שרוי' ביניהם שנא' אז נדברו יראי הוי' איש אל רעהו ויקשב וישמע, ומנין אפי' אחד שיושב ועוסק בתו' שהקב"ה קובע לו שכר שנא' ישב בדד וידום כו', נמצא שאינו דומה אחד העוסק בתורה לשנים העוסקים בתורה שבאחד אינו רק שהוא קובע לו שכר, משא"כ שנים שכינה שרוי' ביניהם וכמ"ש מזה באג"ה סי' ך"ג ע"ש, וזהו ברזל בברזל יחד דוקא.

קיצור. בפ' ראשונה נא' תו' תחילה כדעת מ"ד תלמוד גדול, ובפ' שני' שמדבר לע"ל נא' מצות תחילה כמ"ד מעשה גדול, ויובן בהקדם פי' ושננתם הא' ל' לימוד הב' ל' שינון, וכענין ברזל בברזל, אבני' ברזל בוני' ת"ח כי שנים דוקא שעוסקי' שכינה שרוי' ביניהם, משא"כ אחד רק קובע לו שכר, וכמ"ש ההפרש באגה"ק סי' ך"ג, שקביעת שכר זהו מה שנתלבש בלבוש מעטה תורתו לפי ערכו, אבל שכינה שרוי' זהו כמעלת אכל בי' עשרה שכינתי' שרי' בבחי' מקיף מה שא"א להתצמצם באו"פ כו'.