תפד

ג) ומעתה י"ל שייכות ענין המצות לארץ דוקא, הנה כתי' אי לך ארץ שמלכך נער, אשריך ארץ שמלכך בן חורין, ופי' בזוה"ק²⁵ מלכך נער דא מט"ט היינו דכתיב נער הייתי גם זקנתי שרו של עולם אמרו, מלכך בן חורין דא קוב"ה. והנה החילוק שבין נער לגדול היינו שבנער הוא הכל בקטנות כי כל מה שיש בגדול ישנו ג"כ בקטן רק שהוא בקטנות, וזהו אי לך ארץ שמלכך נער היינו כשההשפעה נמשך בבחי' קטנות וצמצום עד שיכול לומר כחי ועוצם ידי עשה לי כו', ובאמת כתיב וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה שהכל נמשך מאתו ית', שהוא הוא הנותן לך כח לעשות חיל, רק ע"י שנמשך ההשפעה ומתלבשת בע' שרים אינו רואה הכח אלקי שמלובש שם, וזהו בחי' נער, וזהו שרו של עולם אמרו עולם ל' העלם שמעלים ומסתיר על כח אלקי שמלובש שם. אבל מלכך בן חורין היינו כשיש גילוי אלקות כמו שהי' בשעת יצ"מ וקרי"ס ומ"ת, וכן כל זמן בהמ"ק שהי' גילוי אלקות ממש, וזהו בן חורין דא קוב"ה שמאיר למטה כמו למעלה ואינו מתלבש ומתעלם בלבושים דע' שרים כו'. וזהו מ"ש ונהר יוצא מעדן מה שמו דההוא נהר יובל שמו, יובל הוא עלמא דחירו, והיינו כי בעדן מאיר גילוי אלקות ע"כ נק' בשם יובל שהוא בחי' חורין. אך אימתי מלכך בן חורין, זהו כשיש העלא' מלמטלמ"ע בבחי' תו"מ, וז"ש אצל ומלכך בן חורין ושריך בעת יאכלו, דהנה פי' עת ר"ת עולת תמיד²⁶ דהיינו כשיש אתעדל"ת ע"י קרבנות וכה"ג עי"ז נמשך ממקום גבוה בלי הסתרים וצמצומים, אבל כששריך בבקר יאכלו, בקר הוא בחי' חסד שהוא אתעדל"ע בלי אתעדל"ת ע"ד שארז"ל ך"ו דורות מאדם עד מ"ת היו ניזונים בחסדו של הקב"ה, ולזה א' דוד ך"ו כל"ח נגד ך"ו דורות הללו דהיינו שלא הי' בהם אתעדל"ת כלל רק אתעדל"ע מעצמו ולזה אינו נמשך ממקום גבוה כ"כ, וגם זה בלבושים וצמצומים ע"י ע' שרים.

וזהו ענין שייכות המצות לארץ דוקא, כי ארץ היא בחי' רצוא, למה נק' שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה²⁷, והיינו כשהמצות הם בבחי' גדלות היינו ברעו"ד אזי ההמשכה מלמעלה ג"כ בבחי' גדלות מלכך בן חורין, אבל בחו"ל כשהמצות נעשים בבחי' קטנות וכמ"ש הדודאים נתנו ריח²⁸, כי יש דודים ודודאים, דודים הוא בחי' גדלות ודודאים בחי' קטנות, אזי ההמשכה מלמעלה ג"כ בבחי' קטנות בחי' נער. וכמ"ש ועשה כרוב אחד כו', דהיינו כשההעלא' מלמטלמ"ע בבחי' כרוב אפי זוטרי ההמשכה מלמעלמ"ט ג"כ בחי' כרוב בחי' קטנות. ולזה ביקש משה שיכנס