ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואל‏תרל"ט ח"במאמרים[/cup][היתר נדרים פורחין באויר] (ב) אמנם הנה כל ענין הנדריםתעה

תעה

יחול בגיהנם, שלכאורה הלא החיות הקדש עומדים ברעש גדול ואיך יומשך מהם בחי' דין קשה. אך באמת היא הנותנת שמפני שעומדים ברעש גדול כו' לכן בחי' הזיעה שלהם היא הפסולת מזה נמשך דין קשה על המנגד המונע ומעכב. וכן באדם שהוא עולם קטן צ"ל בבחי' לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר על שמונע ומעכב אותו, והיינו שצריך לעורר הגבורות שבו על עצמו, היינו על בחי' הרע שבו שהוא מסט' דס"מ ונוקבי' שהם הרשעים, וז"ע על ראש רשעים יחול כו', ובזה יובן ענין וחרה שבפ' שני' דק"ש שבא מהתלהבות דפ' ראשונה דק"ש כו'. ועפ"ז יובן ג"כ ענין בינה מינה דינין מתערין בסופה שהוא בחי' קו השמאל שדיני' מתערים בסופה, הוא בחי' כעס על ההיפוך כשעמי לא התבונן ח"ו כו'. ומפני כי בחי' זו היא מקור לבחי' סדר ההשתל' כו', לכן בבחי' זו א"א להעלות הדבר הנדור כ"א להיות בבחי' פרישות כו'. ולכן באכילה דחול ששרשו מגיע לבחי' זו, כשמגיע לבחי' ביטול זה צ"ל בבחי' פרישות דוקא דאל"כ א"א לו להגיע לבחי' מילי דחסידותא כו' שמונע ומעכב כו'. אבל בשבת שהוא בחי' מוחין דאבא שהוא בחי' שלמעלה מהשתלשלות כמ"ש במ"א7 ששם מאיר אוא"ס ב"ה שלמעלה מהשתלשלות משם נמשך שיהי' בבחי' אתהפכא מחשוכא לנהורא שיתעלה בחי' הטוב דנוגה עד שלא יומשך מהאכילה שום יניקה ח"ו כו', והרע דנוגה שבמאכל ה"ה נפרד בע"ש עם חשיכה כנודע ממ"ש במ"א באריכות8. וכענין שתי הלחם שבשבועות שהיו באות חמץ, וכנודע ממארז"ל כל המנחות באות מצה חוץ מתודה ושתי הלחם שהיו באות חמץ, והיינו שלעוצם הגילוי שמאיר אז גם חמץ יוכל להתעלות כו' כמ"ש במ"א כו'9. ולכן החמץ שבתודה ושתי הלחם הי' נאכל לכהנים דוקא, להיות כי שרש בחי' הכהנים הוא מבחי' חכמה כמ"ש אתה כהן לעולם, כמ"ש מזה בהגהות לד"ה מזמור לתודה שבסידור10. וזהו ג"כ ענין מה שע"ה אסור לאכול בשר, ותלמיד חכם הוא להיפך שחמרא וריחני פקחין, ועד דלא אכילנא בשרא דתורא כו' כנ"ל זהו מפני היותו תלמיד חכם שמקבל מבחי' החכ' אשר בחכ' אתברירו שגם הבשר יתעלה, וממילא יוסיף תוס' בבחי' חכמה דתיקון מפני כי שרשו הוא מבחי' התהו כנ"ל. ועד"ז יובן ענין האכילה דשבת שהוא מוחין דאבא, וכן ענין מה שהחכם מתיר את הנדר שגם דבר הנדור יתעלה להיות בבחי' אתהפכא מחשוכא לנהורא כו'. וכענין ההפרש שבין נדרים לחכם המתיר את הנדר כמו"כ הוא ההפרש בין נדרים לקרבנות11, שהרי הקרבן היו מקריבים הבהמה ע"ג המזבח והי' עולה כולה כליל שהי' נכללת באש שלמעלה, ולכן הכהן המקריב

הערות

  1. 7. בשבת שהוא בחי' מוחין דאבא . . שלמעלה מהשתלשלות כמ"ש במ"א : ראה לקו"ת צו יא, ד ואילך. ביאוה"ז לאדהאמ"צ פ, ג ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' תפט. וש"נ.
  2. 8. נפרד בע"ש עם חשיכה כנודע ממ"ש במ"א באריכות : ראה תו"א קיב, ד. סה"מ תרכ"ט ע' ח. תרל"ב ח"א ע' רל. תרל"ג ח"א ע' עט. ובכ"מ.
  3. 9. גם חמץ יוכל להתעלות כו' כמ"ש במ"א כו' : ראה סידור עם דא"ח מה, א ואילך. פיה"מ לאדהאמ"צ צה, ג ואילך.
  4. 10. כמ"ש מזה בהגהות לד"ה מזמור לתודה שבסידור : אוה"ת נ"ך ח"ב ע' תתקפה ואילך. וראה לעיל ד"ה מזמור לתודה. וש"נ.
  5. 11. וכענין ההפרש שבין נדרים לחכם . . הוא ההפרש בין נדרים לקרבנות : בהבא לקמן ראה בארוכה אוה"ת מטות שם ע' א'שי.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.