תעג

שכינתא עילאה כמ"ש מזה במ"א²⁰, ובמאו"א אות ח' סעי' פ"ה פי' חסידה בינה, חסיד חכ', וכן עולה פי' דברי הזהר הנ"ל וע' במק"מ, וע' בס' זה"ח בפי' דברי הזח"א הנ"ל שחסידה היא בינה, ולכן בעשי"ת שהם תלוי' בבינה כנודע צ"ל פרישות²¹ למטה יותר כמ"ש בשו"ע או"ח סי' תקפ"א ס"ב לענין סיגופים וסי' תר"ג לענין פרישות, והיינו כי אז אומרים אל מלך יושב על כסא רחמים מתנהג בחסידות, לכן צ"ל למטה ג"כ פרישות וכמו נדרים שהם בבינה הוא סייג לפרישות, שבבחי' זו צ"ל פרישות בכדי שהדבר אשר פורש ממנה לא יעכב ולא ימנע לבחי' מילי דחסידותא בחי' חסידה בראשים כו', ועד"ז בעשי"ת שתלוי' ג"כ בבינה. וזהו שמתנהג בחסידות צ"ל למטה ג"כ פרישות כו'. וזהו כמ"ש ה' צלך, שכמו הצל²² הנה כל מה שהאדם עושה בידו או בשאר אבר כנגדו עושה הצל ג"כ כנגדו כמו"כ ה' צלך כו'. ולכן בעשי"ת צ"ל זהירות ופרישות יותר מפני שמתנהג בחסידות שתלוים בבינה כו' צ"ל למטה ג"כ בחי' פרישות.

קיצור. ועפ"ז יובן מעלת הנדרים, כי בירור המאכלים זהו בחי' ביטול היש שע"פ תורה שבבריאה ה"ז בירור היתר, כענין מעלת הצדיק, אבל לגבי חסיד עדיין זה מסתיר, וכענין שא' משה מאין לי בשר, שגם בשר לאחר הבירור שהוא בחי' אהבה ברשפי אש לא הי' יכול משה להשפיל א"ע בבשר, כ"א הזקנים שהיו פחותים במעלה נגד משה ואהרן שהיו בבחי' מ"ה דחכמה, ולכן וללוי אמר תומיך ואוריך לאיש חסידך שנק' חסיד, כנודע ההפרש בין אהבה דאברהם שהיא אה"ע לאהבה דאהרן אה"ר ביטול במציאות, וזהו חסידה ברושים, בראשית כלת משה פנימי' המל' שכ"ע כמו בינה, כאמה בתה, ולכן בעי"ת פרישות כי אז מתנהג בחסידות, ועד"ז בכדי לבוא למילי דחסידותא זהו ע"י פרישות, אשר נדרים סייג לפרישות כו'.