ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואל‏תרל"ט ח"במאמריםוידבר כו' ידור נדר כו' (א)תסח

תסח

כי ק"נ הוא ממוצע בין עולמות דקדושה לגקה"ט, כי מעולמות דקדושה אין ביכולת גקה"ט לקבל שום יניקה אם לא ע"י אמצעית ק"נ, ולכן הוא מעורב טו"ר כמו הממוצע שכלול מב' הבחי'. וזהו שמצינו בערלה שציוה לנו שלש שנים יהי' לכם ערלים לא יאכל, ובשנה הרביעית יהי' כל פריו קדש הלולים (בפ' קדושים י"ט ך"ג ך"ד), והיינו כי ג' שנים הראשונים הם כנגד גקה"ט לגמרי לכן לא יאכל, אבל בשנה הרביעית שהיא כנגד ק"נ אז מהני פדיון שע"י הפדיון נכלל בקדושה. וזהו שנק' ק"נ בשם להט החרב המתהפכת שפעמים מתהפכת ליכלל בקדושה ופעמים להיפוך כו'. ומאחר ששרש כל מאכלים המותרים הם מק"נ לכן כשאוכל המאכל בכדי שע"י כח האכילה יוכל ללמוד ולהתפלל הרי הוא מעלה המאכל מבחי' ק"נ להכלל בקדושה, ואז מיתוסף לו חיות מהמאכל ע"ד שארז"ל3 עד לא אכילנא בישרא דתורא לא צילאי דעתאי, ורב נחמן אמר עד דלא שתינא רביעית חמרא לא צלילנא דעתאי (ערובין דס"ד א'), וכן א' רבא חמרא וריחני פקחין (סנהדרין ד"ע, הוריות די"ב), ופי' רש"י שעי"ז נעשה חכים, הרי שע"י המאכל והיין ניתוסף כח שכלו, והוא כי באמת שרש המאכל הוא גבוה מאד נעלה כידוע ממארז"ל אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה המכה בו ואומר גדל, וכ"ש בע"ח כו', ושרש שרשם הוא מבחי' עולם התהו4 שקדם לעולם התיקון, ולכן כשאוכל המאכל בכדי שיוכל ללמוד ולהתפלל שז"ע מ"ש צדיק אוכל לשובע נפשו אז המאכל מוסיף חיות וכח ועוז באדם דתיקון כו', והיינו שכשם שהמאכל מוסיף חיות באדם בגשמיות, כן כשמברר אותו ומעלהו בשרש שרשו בבחי' התהו הרי כשנמשך אור התהו באדם דתיקון נעשה חכים ביתר שאת, שהרי תהו קדם לתיקון במעלה, ולכן ענין הוספה זו הוא כדרך תוספתו של הקב"ה שמרובה על העיקר כו'.

אבל אם אוכל לתאוות נפשו אז ע"י אכילה כזו מוריד המאכל מק"נ לגקה"ט, וכענין שארז"ל ברכות ל"ב א' מלי כריסי' זינא בישא ע' בפרש"י שם, שזהו אפי' כשאוכל דברים המותרים וכענין דכתיב וישמן ישורון ויבעט, שמנת עבית כשית, פי' כשית בשין שמאלית הוא כמו כסית בסמך שעי"ז מכסה ומסתיר ומעלים על בחי' אור ה' וקדושתו עד שנעשה בבחי' ערלת לב כו' כמ"ש מזה במ"א5, וכן כתיב וישב העם לאכול ושתו, מה נאמר אח"כ לך רד כי שחת עמך כו' סרו מהר כו' (בפ' תשא ל"ב וז"ח). וזהו שאה"כ כי דור תהפוכות המה בנים לא אמון בם (בפ' האזינו ל"ב ך') ופי' רש"י אמון ל' אמונה כתרגומו אמרו בסיני נעשה ונשמע ולשעה קלה בטלו הבטחתם ועשו העגל, והיינו כי אמן הוא מל' חוזק מל' ותקעתי יתד במקום נאמן, הא אם אינו חזק הוא נק' דור תהפוכות מל' הפכפך דרך איש וזר

הערות

  1. 3. שארז"ל עד דלא אכילנא בישרא דתורא . . וכן א' רבא חמרא וריחני : ראה תניא פ"ז שם.
  2. 4. באמת שרש המאכל הוא גבוה מאד . . מבחי' עולם התהו : בהבא לקמן ראה בארוכה לקו"ת מטות פא, ב ואילך. פב, ג ואילך. סה"מ תרכ"ט ע' שנח ואילך. [ובהנסמן שם]. תרל"ג ח"ב ע' שצד ואילך.
  3. 5. וכענין דכתיב וישמן ישורון ויבעט . . כשית . . כמו כסית . . כמ"ש מזה במ"א : ראה לקו"ת פינחס פ, ד. ר"ה ס, א. האזינו עו, ב. לעיל ד"ה ואמנם עדיין כו' האלף לך שלמה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.