תסד
ע"ד בחי' היו"ד דאזעירת גרמי' כנקודא חדא בחי' ביטול כו', והוא נקודא אוכמי דלית בי' חיוורא כלל מחמת רוב בחי' הביטול, ולכן בחי' גבוה כזו יכול להיות נמשך עד למטה מטה דהיינו גם בבחי' העקביים כו'.
קיצור. ח"י ברכות כנגד ח"י חוליות השדרה, שחוה"ש נמשך ממוח הדעת שהוא מול ערפו בבחי' אחור, שהתורה היא בחי' פנים ראי', אך לא כל אדם זוכה לזה, ולבחי' הדעת יכול כל אדם לבוא שהוא בחי' הכרה והרגשה כאילו רואה, וכנודע ההפרש בין אמונה שהיא מקיף לבד ובין הדעת שהוא בפנימיות, ודעת נחלק לחו"ג אהוי"ר אשר ע"י שתיים אלו יעופף להיות קדוש הוי' כו', וזהו ברוך אתה ה' שיתברך ויומשך מבחי' אתה שלמעלה מסדר השתלשלות שיהי' הוי' יו"ד צמצום כו', וזהו יעקב יו"ד עקב, ע"ד החוה"ש שמתחיל מהמוח עד הרגלים, ובעבודה רעו"ד יו"ד יכול להיות נמשך עד העקביים כו'.
וא"ו) אך הנה בחי' תורה זהו מעלת בחי' ישראל שנק' בן כמ"ש בני בכורי ישראל, שהוא בחי' כמראה אדם שנת' לעיל שמאיר ע"י בחי' חכמת התורה כמ"ש חכמת אדם תאיר פניו בבחי' כמראה אדם. וזהו מה שמו הוא בחי' מה דחכמה ובחי' מה זה תאיר פניו של בחי' כמראה אדם שזהו בחי' מה שם בנו. אך מ"מ א"א להגיע לבחי' ישראל שהוא בחי' תורה הנק' פנים כ"א ע"י תפילה בחי' אחור הנ"ל, וצ"ל ב' הבחי' ביחד דוקא יעקב וישראל. ולכן הגם דכתיב ולא יקרא עוד שמך יעקב כ"א ישראל יהי' שמך, מ"מ לא נעקר שם יעקב ממנו לגמרי, ואינו כמו באברהם שארז"ל כל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה, והיינו מפני כי אהדרי קרא לקרותו יעקב, אמנם ג"ז אינו מובן מפני מה אהדרי קרא לקרותו יעקב אחרי אשר בשם ישראל יכונה. אלא מפני כי ב' השמות דיעקב וישראל צריכים להיות, מפני כי גם אחרי אשר בשם ישראל יכונה יש בחי' ומדריגת יעקב בעבודה, אשר ע"י בחי' יעקב יעלה ויבא ויגיע לבחי' ישראל כו', וא"כ ה"ה צריך לשם ישראל, וכנ"ל שבלא התשוקה והצמאון אין המים מרוווים כלל, א"כ בלא בחי' יעקב א"א להיות בחי' ישראל כו', נמצא שלבחי' ישראל בהכרח שיהי' גם בחי' יעקב כו' ולכן אהדרי קרא לקרותו יעקב בכדי שע"י בחי' יעקב יגיע לבחי' ישראל כו'.
וזהו דכתיב לא הביט און ביעקב15 ולא ראה עמל בישראל, דכשיש ב' הבחי' יעקב וישראל אז האון א"א לו להביט בבחי' יעקב גם מצד עצמו, דהנה פי' און הוא בחי' הלעו"ז דבחי' יעקב, שענין און הוא כמ"ש איש און מחשבותיו, שז"ע המרמה ורמאות, ומחשבות והרהורין בישין שהם לעומת בחי' התפילה שהיא עבודה שבלב ומח' טובה שהיא בחי' כוונת הלב שהעיקר הוא המחשבה, וע' בלק"ת בד"ה כי ביום הזה יכפר בפ' אחרי דרוש הראשון16, ולכן כשהאדם מתבונן בבחי' חב"ד שבנפשו
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.