תס

[כי יש אדם שעמלו בחכ'] (ב) ואחור

בס"ד. (ש"פ פנחס, ט"ל).

[tochen_begin]אחרי ה"א תלכו כו' תפלה ותורה אחור ופנים, יעקב ישראל (ד-וא"ו)[tochen_end]

[zman_begin][פנחס][zman_end]

ד) ואחור הוא בחי' תפילה שנק' אחור¹², והענין הוא דכתיב אחרי ה' אלקיכם תלכו, שענין מעלת ההילוך אחרי ז"ע היותינו בבחי' הביטול לילך אחרי ה' אלקינו, וכענין דכתיב זכרתי לך חסד נעורייך לכתך אחרי במדבר, שהיו בבחי' הביטול שהלכו במדבר אשר הוא לא מקום זרע, ובלי הכנת מזון כ"א שבטחו בה' והלכו אחריו בבחי' הביטול, ועד"ז הוא מ"ש אחרי ה' אלקיכם תלכו בבחי' הביטול לאלקות, שז"ע התפילה שעיקר התפילה היא בחי' שפיכות הנפש בבחי' הביטול לאלקות כמ"ש ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך בשני יצריך, ע"י ההתבוננות באחד הוא בחי' יחו"ע ובשכמל"ו הוא בחי' יחו"ת, אשר ע"י העמקת הדעת בההתבוננות יבא לבחי' התשוקה לאלקות כי מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, שמים וארץ הם בחי' תענוגים רוחני' וגשמיים³ ולהיותם רק עמך בטל וטפל לך לכן לא חפצתי בהם, כ"א להיכלל ולבטל באוא"ס ב"ה, וע"ש זה נק' התפילה בשם אחור, להיות כי מדריגתה היא להיות בבחי' ההילוך אחרי ה' כו'.

ועוי"ל שמלבד שההילוך דתפילה⁴ היא מלמטלמ"ע בבחי' אחרי הוי', הנה גם בחי' ההתבוננות אשר ממנה בא בחי' ההילוך הוא ג"כ בחי' אחרי הוי'. דהנה כל ענין בחי' ההתבוננות הוא רק בבחי' זיו והארה לבד שהוא בחי' מלכותך מלכות כל עולמים, שכל בחי' וענין בחי' מלכותך נק' בשם אחרי הוי'. דהנה כתיב מושיב מלכים לכסא, וכתיב וישב ה' מלך לעולם, והנה בחי' הישיבה היא בבחי' אחוריים לבד, וכך מ"ש מלכותך מלכות כל עולמים זהו רק בחי' אחוריים וחיצוני' לבד, שהוא רק בחי' זיו והארה בעלמא שאינו נוגע לעצמיותו.

וזהו מלכותך מל' כל עולמים⁵, פי' כל עולה מספרו חמשים, והיינו שכל האריכות דנו"ן אלפים יובלות הם הכל מבחי' מלכותך לבד, וכדי שיהי' בחי' מלוכה זו כתי' כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו שזהו ע"י בחי' גבורות וצמצומים. וזהו ג"כ שא' אתה גיבור לעולם אד', שכדי שיהי' בחי' שם אד' שמורה איך שאנת אשתמודע אדון על כולא, זהו ע"י שאתה גבור שע"י בחי' הגבורות וצמצומים עי"ז נמשך שיהי' בחי' אדון לעולם כו'. וזהו שאומרים בנוסח התפילה פסוקים המורים