תנח

קיצור. מה שנש"י עלו במח' זהו בחי' כמראה אדם למעלה ועל בחי' אדם זה נא' חכ' אדם שהיא חכ' התורה תאיר פניו, ע"ד צהבו פניו דר"א, ובמד"ר יאר מאור תורה, כי הליכות עולם שנמשך ההילוך למרחוק עד למטה באדם הלומד, ולכן נמשלה לשלג שתחילתו וסופו מים המגדלים תענוג בבחי' כמראה אדם, ובאדם שלמטה, ולכן לכו ונלכה באור שמלובש בש' הוי' כו'.

ג) וזהו דכתיב כמים הפנים¹⁸ לפנים כן לב האדם אל האדם פי' כמים הפנים קאי על התורה שנק' בשם מים כמ"ש הוי כל צמא לכו למים, והיינו כמו שהמים מטהרים את האדם, כך התורה היא מטהר ומזכך את האדם, וכמו שהמים יורדים מגבוה לנמוך, כמ"כ התורה נמשכה מלמעלמ"ט וממשכת בחי' הארת פנים העליון עד למטה כו', וזהו פי' כמים הפנים לפנים שבחי' מי התורה ממשיכים בחי' הארת פנים לבחי' הפנים העליון דבחי' כמראה אדם הנ"ל כן לב האדם העליון דבחי' כמראה אדם לאדם היינו בחי' אדם התחתון, והיינו שע"י התורה נמשך בחי' ההארת פנים גם למטה באדם שלמטה כו'. ובזה יובן ג"כ מה ששבת נק' פנים חדשות שזהו מפני שבשבת מאיר מוחין חדשים, דהנה שבת לאו זמן תפילין הוא¹⁹, כי ענין התפילין הוא שבהם וע"י נמשכים בחי' ד' מוחין כנודע, אמנם מצות תפילין הוא לשאת אותם ע"ג הראש שרומז שאם היות שממשיכים ע"י בחי' המוחין אמנם זהו ע"ג הראש בבחי' מקיף לבד ולא בבחי' פנימיות, אך הנה בשבת נמשכים המקיפים להיות בחי' פנימים, ולכן שבת לאו זמן תפילין הוא להיות כי ע"י התפילין נמשך בחי' המוחין רק בבחי' מקיף לבד אבל בשבת מאיר בחי' מקיף זה דפנימיות כו', ולכן נק' בשם פנים חדשות. ולכן ארז"ל אינו דומה מאור פניו של אדם בשבת למאור פניו בחול, להיות כי בשבת מאיר בחי' הארת פנים מבחי' המוחין שנמשכים בפנימיות להאיר פניו כו'. וזהו שנק' התורה בשם מגילה כתובה פנים, כי ע"י התורה נמשך בחי' הארת פנים כו'.

והנה כמו שע"י התורה נמשך בחי' הארת פנים²⁰, כמ"כ ע"י המצות נמשך ג"כ בחי' הארת פנים, כמ"ש עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא, פי' שיבה הוא בחי' י"ג ת"ד שהם בחי' יגמה"ר, וזהו שיגמ"ד שהתורה נדרשת בהם הם כנגד יגמה"ר²¹, ופי' תפארת שיבה הוא בחי' הדרת פנים, ועיקר הדרת פנים תלוי בזקן וכמארז"ל על ר' יוחנן שלא הי' לו הדרת פנים מפני שלא הי' לו זקן, ובחי' תפארת שיבה זו שהם יגת"ד יגמה"ר בחי' הדרת פנים שזהו כענין הארת פנים שע"י חכמת